צריכת פורינים והסיכון להישנות התקפי גאוט (Ann Rheum Dis)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases עולה כי צריכה של פורינים בתזונה, בעיקר ממקור בעלי חיים ולא מצמחים, מעלה את הסיכון להישנות התלקחויות גאוט בשיעור של כמעט פי חמש בחולי גאוט.

החוקרים מסבירים כי צריכת פורינים מלווה בסיכון מוגבר להיפראוריצמיה וסיכון מוגבר להיארעות גאוט. עד כה לא נערך מחקר שבחן אם צריכת מזון עתיר-פורינים מעודדת הישנות התקפי גאוט.

מחקר החתך הנוכחי התבסס על סקר אינטרנטי, שנועד לקבוע את הצריכה הכוללת של פורינים, כמו גם אם המקור היה מבעלי חיים או צמחים, ואת הסיכון הנלווה להישנות התלקחויות גאוט. החוקרים גם בחנו אם ההשפעה של צריכת פורינים הייתה תלויה בנוכחות או העדר גורמי סיכון מג’וריים אחרים לגאוט.

מדגם המחקר כלל 633 חולים עם גאוט שהיו במעקב במשך שנה אחת. החוקרים כללו במחקר רק משתתפים שלחצו על קישור שפורסם במנוע החיפוש גוגל, במידה ודיווחו על אבחנה של גאוט, סבלו מהתקף גאוט במהלך 12 החודשים האחרונים; כולם היו בגיל 18 ומעלה והתגוררו בארצות הברית.

המשיבים ענו על מספר שאלות בנוגע להתקפי גאוט והצריכה התזונתית במהלך לפחות יומיים לפני ההתקף, כמו גם במהלך תקופת ביקורת של יומיים כאשר לא סבלו מהתלקחות של גאוט. בהשוואה לרבעון התחתון של צריכת פורינים במהלך יומיים, יחס הסיכויים להתקף גאוט עמד על 1.17, 1.38, 2.21 ו-4.76 עם עליה בכל חמישון של צריכת פורינים. התרומה של פורינים מבעלי חיים לסיכון להיארעות התקפי גאוט הייתה הרבה יותר גבוהה (יחס סיכויים של 1.42, 1.34, 1.77 ו-2.41, עם עליה בחמישון צריכת פורינים שמקורם מבעלי חיים), בהשוואה לפורינים שמקורם מצמחים (יחס סיכויים של 1.12, 0.99, 1.32 ו-1.39, בהתאמה).

ההשפעה של צריכת פורינים נותרה לאורך תתי-קבוצות שונות לפי גורמים ידועים המשפיעים על הסיכון לגאוט, כולל מין, צריכת אלכוהול, משתנים, אלופורינול, NSAID וקולכיצין.

החוקרים מציינים מספר מגבלות של המחקר,אך מאמינים כי הימנעות מצריכת מוצרי מזון עתירי-פורינים, בעיקר אלו שמקורם מבעלי חיים, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון להישנות התלקחויות גאוט.

Ann Rheum Dis. Published online May 30, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן