מינונים נמוכים מאוד של הורמון גדילה, הניתנים למשך תקופה של שישה חודשים לנשים לפני מנופאוזה עם השמנה בטנית, הביאו לעליה ניכרת ביצירת עצם, תוך שיפור מסת השריר והפחתת שומן בטני, כך עולה מתוצאות מחקר שפורסמו בכנס השנתי ה-97 מטעם ה-Radiological Society of North America.

מדגם המחקר כלל 79 נשים לאחר מנופאוזה, עם השמנה בטנית, בגיל ממוצע של 39 שנים ומדד מסת גוף ממוצע של 35 ק”ג למטר בריבוע. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בזריקות הורמון גדילה או פלסבו, למשך שישה חודשים.

כל משתתפת עברה בדיקת MRS (Magnetic Resonance Spectroscopy)  להערכת שומן מח עצם. צפיפות המינראלים של העצם נקבעה באמצעות בדיקת DXA (Dual-energy X-ray Absorptiometry) ובדיקת CT שימש להערכת שומן בטני ושטח שרירי הירך.

החוקרים מדדו גם את רמות P1NP (Propeptide of type 1 collagen), סמן ליצירת עצם בדם; CTX, סמן לספיגת עצם; ורמות 25-OH Vitamin D.

בתחילת המחקר, למעלה משליש מהנשים אובחנו עם אוסטיאופניה ואישה אחת אובחנה עם אוסטיאופורוזיס.  לאחר שישה חודשים, החוקרים זיהו עליה של כ-80% ביצירת העצם בנשים שטופלו בהורמון גדילה. הורמון גדילה הביא גם לעליה במדדי P1NP, CTX ומסת השריר, עם ירידה בשומן בטני ובצפיפות המינראלים של העצם, בהשוואה לפלסבו (p<0.05).

השינוי ברמות P1NP לאחר שישה חודשים עמד בקורלציה עם השינוי לאחר שישה חודשים ב-CTX (r=0.34), ממצא העולה בקנה אחד עם הצימוד הידוע בין יצירת עצם וספיגת עצם.

השינוי לאחר שישה חודשים בשומן הבטני ניבא באופן שלילי את השינוי לאחר שישה חודשים ברמות P1NP (r=-0.40), מכאן עולה כי בקרב משתתפות עם האובדן הגדול ביותר של שומן בטני חלה העליה הגדולה ביותר ביצירת עצם.  הורמון גדילה הביא גם לעליה ברמות וויטמין D.

החוקרים סבורים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בהבנה טובה יותר של הקשר בין הורמון גדילה ואובדן עצם. המחקר מסייע בהבנת הפתופיזיולוגיה.

מתוך הכנס השנתי ה-97 מטעם ה-Radiological Society of North America

לידיעה במדסקייפ