חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד להקלה על כאב עקב שברים ברגליים (מתוך הכנס מטעם ה-American Academy of Pediatrics)

בילדים עם כאבים על-רקע שבר בעצם הירך, חסימה עצבית המבוצעת בהנחיית בדיקת אולטרה-סאונד עשויה להביא לשיפור משמעותי באיזון הכאב, תוך הפחתת תופעות הלוואי ונטל העבודה המוטל על האחיות, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס מטעם ה-American Academy of Pediatrics.

בילדים בהם בוצע החסם העצבי הפמוראלי בהנחיית אולטרה-סאונד, המרווח בין הטיפול הראשוני לכאב ובין מנת הטיפול הבאה היה ארוך פי 2-3, בהשוואה לילדים בהם לא בוצע חסם עצבי. מכאן עולה כי למשככי כאבים סיסטמיים משך השפעה ארוך יותר.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין הערכות הכאב שנה לפני ביצוע חסימה עצבית בהנחיית אולטרה-סאונד (50 חולים) ושנה לאחר ביצוע הפרוצדורה (49 חולים). כל המשתתפים היו בגילאי 1-17 שנים (גיל ממוצע של 6.5 שנים בשנה שלפני הפרוצדורה ו-7.2 שנים בשנה שלאחר הפרוצדורה), שפנו לטיפול רפואי בתוך 24 שעות משבר של עצם הירך.

בשנה שלפני יישום הפרוצדורה, המשתתפים קיבלו טיפול שגרתי לאיזון כאב, לרוב עם מורפין תוך-ורידי. סוגי השברים היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מצאו כי הזמן המוצע עד למנה הבאה של הטיפול התרופתי לכאב עמד על 176 דקות בקבוצת המשתתפים בשנה שלפני יישום הפרוצדורה, זאת בהשוואה ל-435 דקות בקבוצת המשתתפים בשנה שלאחר ביצוע חסימה עצבית בהנחיית אולטרה-סאונד.

החוקרים ממשיכים לבחון את תופעות הלוואי על-רקע הטיפול התרופתי, כמו גם את מדדי הכאב וההקלה על העומס המוטל על הצוותים הרפואיים. הם מקווים כי טכניקה זו תסייע בשיפור איזון הכאב, בעיקר בילדים.

American Academy of Pediatrics (AAP) 2011 National Conference and Exhibition

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן