סיבוכים בניתוחים לתיקון עקמת בילדים ומתבגרים/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

השכיחות של סקוליוזיס (סטיית עמוד השדרה יותר מ 10 מעלות במישור הקורונרי) באוכלוסיית הילדים והמתבגרים מוערכת בכ 1.5-3%. הסוגים השכיחים הם עקמת אידיופאתית, עקמת נוירומוסקולרית ועקמת מולדת. לעקמת נוירוגנית ועקמת מולדת סיכון גבוה להחמרה. בקרב הלוקים בעקמת המתבגרים האידיופאתית (Adolescent Idiopathic Scoliosis AIS ) הסיכון להחמרה בעקמת עולה בזוויות עקמת גבוהות, בגיל מוקדם, ובקרב המין הנשי.

טיפול כירורגי בעקמת מומלץ כאשר קיים חסר נוירולוגי, פגיעה בתפקודי לב ריאה, החמרה בעקמת, וכן משיקולים קוסמטיים.

מטרת המאמר: סקירת הסיכונים הקיימים בניתוחי סקוליוזיס.

שיטות: סקירה של מאגר הנתונים של החברה לחקר סקוליוזיס (SRS ) המורכבת ממומחים בכירורגיה של עמוד שדרה ומאורטופדים ילדים המקדישים את זמנם לתיקון דיפורמציות בעמ”ש בילדים. תנאי הכרחי להיכלל בחברה זו הוא דיווח על ניתוחי עמ”ש כולל תחלואה ותמותה.

נכללו מנותחים צעירים מגיל 18 אשר נותחו בין 2004 -2007 בשל עקמת. בדיווח על סיבוכים כירורגיים נכללו סיבוכים שהופיעו עד 30 ימים לאחר הניתוח.

תוצאות: הדיווח כלל 19.360 מנותחים שחולקו ל 4 קבוצות: עקמת אידיופאתית, מולדת, נוירוגנית ועקמות מסוג אחר (למשל טראומתי, קשור לסינדרומים, יאטרוגני ועוד). דווחו 1971 סיבוכים (10.2%). רוב הסיבוכים נגרמו בעקמת קונגניטלית (סה”כ 17.9%). בעקמת מולדת דווח על 10.6% סיבוכים ובאידיופאתית 6.3% סיבוכים. חסרים נוירולוגיים הופיעו ב 2% מניתוחי עקמות המולדות, 1.1% מהנוירוגניות וב 0.8% מהעקמות האידיופאתיות. מקרי תמותה היוו 3 מ 1000 בעקמות נוירוגניות ומולדות ו 2 מ 10000 בקרב מנותחי עקמות אידיופאתיות. סיבות המוות העיקריות היו לפי סדר יורד: סיבוכים ריאתיים, אובדן דם וזיהום מפושט. 

חסרים נוירולוגיים חדשים לאחר ניתוח נמצאו ב1% מכלל המנותחים. הסיבוך השכיח היה  פגיעה חלקית בחוט השדרה (0.5%) פגיעה בשורש העצב (0.4%) והשאר פגיעה מלאה בחוט השדרה וקאודה אקווינה סינדרום. שני שלישים מפגועי שורש העצב או פגיעה חלקית בחוט השדרה החלימו לחלוטין. רק אחד מ 4 פגועי קאודה אקווינה ו 39% מהפגועים פגיעה מלאה בחוט השדרה החלימו לחלוטין. נמצא קשר בין סוג המשתל לסיבוך הנוירולוגי. במקרי קיבוע בבורג קדמי בלבד או תיל אחורי בלבד נצפו יותר פגיעות נוירולוגיות. בקיבוע בברגים פדיקולריים ובוווים (Hooks ) נצפו מעט סיבוכים נוירולוגיים. במקרים בהם בוצעה אוסיטואטומיה נמצא אחוז גבוה יותר של חסרים נוירולוגיים. כמו כן בניתוחים חוזרים נגרם אחוז גבוה יותר של פגיעות נוירולוגיות.

דיון: זהו המחקר הגדול ביותר המתאר סיבוכי ניתוחי סקולוזיס באוכלוסיה הפדיאטרית. חשיבותו העיקרית היא בתיכנון הקדם ניתוחי, בייעוץ למטופל ובהמשך המאמץ למניעת סיבוכים.  שכיחות הסיבוכים תלויה בסוג העקמת ועולה בניתוחים חוזרים (Revision ). הקיבוע בו פחות סיבוכים נוירולוגיים הוא הקיבוע בבורג פדיקולרי בלבד ובוווים, לעומת קיבוע בברגים קדמיים או תיילים מאחור.

היתרון העיקרי במחקר הנוכחי הוא המספר הגדול של המקרים עליהם מבוססת הסקירה. החסרונות בולטים: מחקר רטרוספקטיבי הבנוי מדיווחים ממרכזים שונים, ולפיכך אולי אחוז הסיבוכים גבוה עוד יותר. 

Reames DL, Smith JS, Fu KM, Polly DW Jr, Ames CP, Berven SH, Perra JH, Glassman SD, McCarthy RE, Knapp RD Jr, Heary R, Shaffrey CI; Scoliosis Research Society Morbidity and Mortality Committee. Complications in the surgical treatment of 19,360 cases of pediatric scoliosis: a review of the Scoliosis Research Society Morbidity and Mortality database. Spine. 2011 Aug 15;36(18):1484-91

הערות העורך

לא אחת בבואי לשכנע מטופלות הלוקות בעקמת אידיופאתית, להשתמש במחוך משך כ 18-20 שעות ביממה, המענה לו אני זוכה הוא “ד”ר עדיף כבר ניתוח, לא רוצה את המחוך”. כאן בעיני חשיבות המאמר: הוא אינו מכוון למנתחי הגב, אלא דווקא לאורטופדים הרואים עקמת ומטפלים שמרנית ולפיזיותרפיסטים המטפלים בלוקים בעקמת. הניתוח אינו פשוט ונטול סיבוכים. אכן השיטות השתכללו, פחות חוליות מקובעות, דגש מושם גם על שחזור הקיפוזיס הטורקלי, אך עדיין יש סיבוכים גם בעקמות אידיופאתיות (6.3% סיבוכים בסך הכל, 0.8% סיבוכים נוירולוגיים) ויש אף מקרי מוות (2 מ 10.000 בעקמת אידיופאתית), 

ולעומת זאת, בעקמת מתקדמת, בילדה שטרם סיימה צמיחה, ולפחות על פי הסטטיסטיקה מוצדק טיפול ניתוחי, ההורים המבוהלים מסרבים מייד “ניתוח גב, מה אני צריך שהילדה שלי תצא משותקת”? אז הנה לפניכם נתונים עדכניים באמת על אחוזי הסיבוכים. ולא, לא כל ניתוח גב בעקמת אידיופאתית כרוך בסיבוכים, ובהתוויות הנכונות עדיין, בהסתכלות לטווח ארוך, הרווח הצפוי מהניתוח גדול מהסיכונים  הכרוכים בו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן