אידיופאתי/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

בהמשך ישיר לעבודה אותה סקרתי בתחילת החודש ואשר עסקה בציסטות פשוטות בעצמות, מדיין קרל סטניצקי את המושג “אידיופאתי”. הוא מציין את המהפך שחל באורטופדית ילדים במהלך 30 או 40 השנים האחרונות. ממקצוע שהתרכז בעשיית גבסים וילדים שנדרשו להתאזר בסבלנות רבה, לענף כירורגי המאפשר לילדים חזרה מוקדמת לפעילות, פוטר אותם מגבסים מגושמים ומשהות ממושכת בבתי החולים. 

אבל למרות השיפור בדרכי הטיפול השונות, ובשיטות האבחון,  נותרה עדיין האטיולוגיה למספר מחלות שכיחות באורטופדית ילדים עלומה. איננו יודעים מה הגורם לסקוליוזיס, לדיספלזיה של מפרקי הירך (DDH) ולכפות רגליים קלוטות (CLUBFOOT).

אין אנו יודעים מה הגורם למחלת בלאונט, למחלת פרטס, לדיספלזיות גרמיות שונות ולהחלקה של האפיפיזה המקורבת של הפימור (SCFE) . מביך מעט להיווכח כי הידע שלנו אודות האטיולוגיה למצבים אלו לא התקדם הרבה במהלך 30 השנים האחרונות.

באורטופדיה של המבוגרים מתנהל מחקר אינטנסיבי והטכנולוגיה של משתלי המפרקים השונים מתקדמת בצעדי ענק, אולם הסיבות לאוסטיאוארטרטיס ראשוני וכן לראומאטואיד ארטריטיס עדיין אינו ידועות.

סטניצקי טוען שיש לרכז מאמצים בחיפוש האטיולוגיה למחלות השונות כיוון שמניעה וטיפול מהווים רק חלק מהבנת המחלה. הוא מציע להקדיש לצרכי מחקר אודות האטיולוגיה למחלות אורטופדיות שונות, אחוז קבוע מההוצאה הכספית עבור המכשור האורטופדי המיועד לטפל במחלות אלו.

רק אם נגלה מה האטיולוגיה למחלות השונות נוכל להבינן במלואן ולשפר את דרכי הטיפול, המניעה והזיהוי המוקדם. מצב כזה כבר היה נחלת האורטופדים שנתח נכבד מאד מזמנם הוקדש לחולי פוליו. מאז גילוי מחולל המחלה והטיפול המניעתי ע”י חיסון המחלה נעלמה בהדרגה ולמעשה אינה קיימת בעולם המערבי.

CL.Stanitski. Idiopathic. J Pediatr. Orthop. 2006;26(4)560

הערת העורך: לרשימה המחלות חסרות האטיולוגיה ניתן להוסיף את הציסטות הפשוטות בעצמות. יש לשער, כי אם היינו יודעים בוודאות מה הסיבה להופעת הציסטות האלו, יכולים היינו לזהות מוקדם את הילדים הסובלים מהימצאותן, ואולי למנוע את הסבל הנגרם להם מהשברים וכן מהטיפולים שחלקם כלל אינו יעיל. אם היינו יודעים מהי סיבת המחלה היינו יכולים לנקוט אולי בדרכי מניעה לעצם הופעתה, וקרוב לוודאי למצוא דרך טיפול אחת יעילה ברוב המוחלט של המקרים.

ברור כי הבעיה היא משאבים. מחקר בסיסי אינו מבטיח בדרך כלל רווחים כפי שניתן להפיק מפרוטזה חדשנית למפרק הברך, ממכשיר על קול לזיהוי דיספלזיה מולדת של מפרקי ירך, וכן לא ממחוכים או ממכשור ניתוחי לטיפול בעקמת. האמנם זו הסיבה להתקדמות הגדולה שחלה באיבחון ובטיפול ולפיגור היחסי במחקר אודות האטיולוגיה? האם גם כאן הכסף הוא הסיבה?    

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן