ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של American Society of Hematology (ASH) עולה כי אין מקום לשימוש רוטיני בנוגדי-קרישה במטרה למנוע קרישי דם, ויעילות הטיפול אינה שווה את המחיר במקרים של שברים ברגל תחתונה.
החוקרים עקבו אחר 1,200 נבדקים עם שברים בגפה תחתונה, למשך 3 חודשים, ומצאו כי היארעות קרישי דם סימפטומטים היתה נמוכה מ-1%.
קצב האירועים כה איטי עד שתופעות הלוואי לטיפול עולות על היתרונות הנובעים ממניעת קריש בשברים ברגל תחתונה. מסיבה זו, החוקרים טוענים כי שימוש רוטיני בנוגדי-קרישה, במטרה למנוע קרישי דם באוכלוסית מטופלים זו אינו נדרש ואינו משתלם.
שברים ברגל תחתונה שכיחים מאוד ופוגעים בחצי מליון איש בצפון אמריקה, כל שנה. בדומה לכל השברים הפוגעים ביכולת התנועה, הסיכון להתפתחות DVT עולה בעקבות הפציעה ובעקבות אימוביליזציה. בעוד שהסיכון ל-DVT עולה במקרה של שבר בגפה תחתונה, הסיכון להתפתחות קריש וורידי בעל משמעות קלינית, אינו ברור.
המחקר החדש הוא המחקר הגדול הראשון, שעקב אחר מקרים של שבר מתחת לברך, ונמשך 3 שנים, עד ליוני 2005. במחקר השתתפו 1,200 נבדקים, שנרשמו במהלך 96 שעות משבר ברגל תחתונה, קרסול, או כף רגל. טווח הגילאים היה 16-93. הסיבות השכיחות לשברים היו נפילות (75%), פציעות ספורט (17%), תאונות דרכים (7%), פגיעה תעסוקתית (3%). 82% מהנבדקים טופלו בגבס או מגן ברך (Brace) למשך 6 שבועות בממוצע.
החוקרים עקבו אחר המטופלים במשך 3 חודשים, ולא הותר שימוש במדללי דם. המשתתפים קיבלו את המידע אודות תסמיני קריש ורידי והתבקשו לדווח על כל תסמין.
מבין 1,174 המשתתפים שסיימו את המחקר ותקופת המעקב, 7 פיתחו קריש ורידי סימפטומטי, כאשר 5 פיתחו DVT ו-2 פיתחו תסחיף ריאתי. אף אחד מהמשתתפים לא פיתח תסחיף ריאתי קטלני.
קריש ורידי ודאי אובחן ב7 משתתפים (0.6%), כולל 2 מקרים של DVT פרוקסימלי, 3 מקרים של DVT בשוק ו-2 מקרים של תסחיף ריאתי לא קטלני.
החוקרים ציינו כי אם כל המשתתפים היו מקבלים טיפול מונע של Low-Molecular Weight Heparin, עלות הטיפול היתה נאמדת בכ-350,000 דולר.
לדברי פרופסור שרייר, הנשיא הקודם של ASH ופרופסור לרפואה בסטנפורד, המחקר מעלה נקודה מעניינת. הממצאים יוכלו לחסוך למערכת הבריאות כסף ועשויים להציל מטופלים מפני תופעות הלוואי של נוגדי-קרישה.
למרות שקיים מקום לדאגה מפני האפשרות של קריש ורידי, במקרים של שבר בירך או במותן, נראה כי קיימת נטיה נמוכה בהרבה להתפתחות קרישים במקרים של שבר ברגל תחתונה, וכאשר נוצר קריש, יש נטיה נמוכה יותר להתקדמותו.
ASH 47th Annual Meeting: Abstract 583. Presented Dec. 14, 2005.
לידיעה במדסקייפ
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!