ניתוח ארטרוסקופי וטיפול פזיותיראפי מביאים לתוצאות טיפול דומות בבורסיטיס סובאקרומיאלי/ דר’ אבי פנסקי

המאמר המקורי פורסם ב Ann Rheum Disוצוטט בגיליון של האתר שלנו ב 31.5.05. (למאמר) כותרת המאמר מבטיחה, ומסקנת החוקרים חותכת: ניתוח ארטרוסקופי וטיפול פיזיותיראפי בבעיה שכיחה כל כך כמו בורסיטיס סובאקרומיאלי על רקע Impingement מביאים לתוצאות טיפוליות דומות.

המאמר נסקר במהדורת נובמבר בJBJS האמריקאי במדור Evidence-Based Orthopaedics

להזכירכם: המחקר כלל 90 חולים בגילאים 18-55 שסבלו מכאבים בכתף בין חצי שנה ל 3 שנים . במחקר נכללו חולים עם כאבים בכתף, כאבים באבדוקציה, כאבים היורדים מעט בסוף האבדוציה ,(Painful arch) סימן Hawkins חיובי (מבצעים לנבדק סיבוב פנימי של ההומרוס כאשר הכתף בכיפוף 90 מעלות הסימן חיובי כאשר הסיבוב גורם לכאב) והיעלמות הכאב לאחר הזרקת חומר מאלחש לחלל הסובאקרומיאלי.

הטיפול הפיזיותיראפי כלל 19 מפגשים בני שעה או פחות משך 12 שבועות. המטופלים הונחו לבצע תרגילים גם מעבר לטיפולי הפיזיותירפיה. הטיפול הארטרוסקופי כלל סקירה של הכתף, ה Rotator cuff והבורסה הסובאקרומיאלית. בוצעה כריתה של הבורסה, כריתה חלקית של הקצה התחתון קדמי של האקרומיון והרצועה הקורקואקרומיאלית. המסקנה כאמור הייתה שאין הבדל מבחינת כאב, תפקוד, טווח תנועה וכוח בין שתי השיטות הטיפוליות.

המחברים הסוקרים את המאמר המקורי  (J. Braman, E. Flatow) מציינים את חשיבות המאמר וקוראים לזהירות בבחירת החולים לניתוח. אבל וכאן מגיע “אבל” גדול ומנומס כמיטב המסורת הנהוגה בארה”ב, מן הראוי לסקור אי אלו נושאים מתודולוגיים בעייתיים במחקר…

המחקר המקורי כלל חולים מגיל 18. מקרי Impingement נדירים למדי בגיל זה ולכן יתכן שמלכתחילה האבחנה הייתה לקויה ומשום כך הטיפול הניתוחי בלתי מתאים (בגילאים הצעירים שכיחה הרבה יותר אי יציבות בכתף מאשר Impingement). במחקר לא ניתן כל משקל לצילומי רנטגן אבל החמור מכל: המטפלים שנקטו בשיטה השמרנית הבלתי ניתוחית הם אלו שבצעו את ההערכה של התוצאות הטיפוליות וכאן מן הסתם תתכן הטיה משמעותית של התוצאות.

ומה ממליץ המבקר? ובכן הוא מתעלם באלגנטיות אופיינית מהמאמר אותו הוא סוקר, וממליץ במקרים של Impingement ללא טראומה ברקע וללא חולשה פתאומית לנסות טיפול פיזיותירפיה משך 3-6 חודשים לפני החלטה על ביצוע ארטרוסקופיה, ומציין כי פיזיותירפיה יעילה יותר במקרים של Impingement אקוטי מאשר כרוני.

ומה אנו למדים? קל מאד ללכת שולל ולצטט מאמרים כאלו ואחרים בפרט כאשר אלו תואמים לדעתנו או מחזקים דעה פופולרית (או דווקא הפוכה במקרים אחרים). לכן לפני הסקת מסקנות, ציטוט מאמרים, ונפנוף בהמלצות פרסום או מאמר מסויים, יש לקרוא היטב ובאופן בקורתי גם את האותיות הקטנות מעבר לאבסטרקט (ולכותרת כמובן)… אומנות ניתוח המאמר והבנת המחקר על כל היבטיו המתודולוגיים אינה פשוטה ולעיתים מורכבת אף יותר מהכתיבה עצמה.

Arthroscopic Decompression and Physiotherapy Have Similar Effectiveness for Subacromial Impingement, Evidence-Based Orthopaedics. J Bone Joint Surg (Am)2005; 87 2595

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן