שימוש ב-CT יחד עם שיחזור רב-מישורי מספק נקודת מבט חדשה על שברים מורכבים בקרסול (American J Roentgenology)

מחקר חדש מראה כי שימוש ב-CT יחד עם שיחזור רב-מישורי יוצר נקודת מבט רבת-מימדים ברורה על שברי tibial triplane של הקרסול, נקודת מבט השונה מהמצוי בספרי הרפואה ומשנה את הדרך בה הרופאים יכולים להבין את השברים המורכבים הללו.

במחקר השתתפו 51 צעירים, שגילם בין 10-17 שנים. שברי tibial triplane (שבהם קוי השבר מופיעים בשלושה מישורים של הקרסול) מופיעים ב-6%-10% משברי הקרסול בקרב אנשים צעירים, מסביר החוקר הראשי, ד”ר Brown. הוא מצין כי שברים אלו קשורים לרוב לפציעות ספורט.

בכל 51 המקרים נצפתה היפרדות עצם לאורך החלק הקדמי של לוחית הגדילה ב-tibia. במחקר נכללו 33 מקרים “קלאסיים” של שברי שני מקטעים, הנצפים בספרי הרפואה, אך שברי שלושת המקטעים ה”קלאסיים” (הכוללים היפרדות ב-Kump’s bump) לא נצפו. שברי שלושה מקטעים נצפו, אך הם הופיעו בדפוסי שברים שונים ממה שתואר בעבר כמצב השכיח ביותר, ציין ד”ר Brown, למעשה, המחקר מעיד כי כמחצית מדפוסי שברי ה-triplane המתוארים בסיפרות, שחלקם תוארו כשכיחים ביותר, מופיעים בפועל לעיתים נדירות בלבד, או שאינם מופיעים כלל. ההסבר ניתן בשל הדפוס האופייני של סגירת לוחית הגדילה. בנוסף, מציין החוקר, מגוון שברי ה-triplane בקרסולית (malleolus) המדיאלית שנחשבו בעבר לנדירים, היו שכיחים מאוד, הוא מציין כי ברבע מהחולים במחקר נמצאה מעורבות של הקרסולית המדיאלית, אך לא של ה-plafond.

ד”ר Brown מסביר כי המידע החדש חושף את האנטומיה של שברים מרובי-מימדים מורכבים אלה ומאפשר לרופאים לתאר אותם באופן אחיד יותר. לדבריו, המידע יסייע גם להבנה בין הרדיולוגים המאבחנים את השברים למנתחים האורתופדים המטפלים בהם. המחקר מעלה הצעת שימוש בסכמת איפיון שכיחה, מערכת Salter-Harris, בכדי לסייע בתיאור המופע של שברים אלו בכל אחד מהמימדים, כפי שהם מוצגים באמצעות CT יחד עם שיחזור רב מישורי.

ד”ר Brown מסכם כי זהו המחקר הגדול ביותר שפורסם ועוסק בסדרות שברים מסוג זה, עד כה, וכי זהו המחקר הראשון שבו כל השברים עברו הדמיה ונותחו באמצעות CT רב-מישורי.

American J Roentgenology

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן