אטנרספט (אנברל) גילה יעילות בטיפול ב-sciatica חמורה (Ann Rheum Dis )

טיפול קצר טווח באמצעות חוסם TNF-α , אטנרספט (etanercept – אנברל) מניב תוצאות משופרות במקרי סכיאטיקה בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

זאת לפי מחקר חלוצי המתפרסם במהדורת ספטמבר של Annals of the Rheumatic Diseases . כדי לבחון את האפקטיביות של התכשיר לטיפול סכיאטיקה 10 חולים שאושפזו בגלל סכיאטיקה חמורה קיבלו 3 זריקות תת עוריות של אטנרספט 25 מ”ג בשלושה ימים.

קבוצת הטיפול הסטנדרטי שהורכבה מ-10 חולים אחרים קיבלו עירוי של מתילפרדינסון 250 מ”ג במשך 3 ימים.

שתי הקבוצות קיבלו גם טיפול אנלגטי כולל אופיואידים, NSAIDS , מרפי שרירים וטיפול פיסיותרפי. סטריאוידים נוספים, למעט תרופות המחקר לא ניתנו לחולים. הערכת מצב החולים נעשתה ביום העשירי, ובשבוע השישי מתחילת המחקר.

במצב הבסיס שתי הקבוצות היו בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים. לכולם היה מתח שרירים חיובי ברגליים ולפחות סימן אובייקטיבי אחד של לחץ על שורש עצבי. מימצאים קליניים שנתמכו ע”י עדויות רדיולוגיות של הרניית דיסק נמצאו ב-19 מטופלים. כל המטופלים סבלו מכאב רגליים בדרגה זו או אחרת, ודרגה גבוהה של הפרעה תפקודית שבאה (VASB) לידי ביטוי באמתעות שימוש בסרגל כאב לרגליים (VASL ), וסרגל כאבי גב תחתון (VASB ), אינדקס אוסוטרי לאי תפקוד (ODD ) , ושאלון רולנד מוריס לאי תפקוד (RMDQ ).

בבדיקה שלאחר 10 ימים המטופלים בשתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי שבא לידי ביטוי בירידה במדדי ה-VASL, ODI ו-RMDQ , בהשוואה למצב הבסיס. מטופל אחת מכל קבוצה נז’קק לניתוח בגלל החמרה או כאב רגליים עקשני.

בקבוצת האטנרספט השיפור נמשך גם בבדיקה לאחר 6 שבועות כפי שהראו מדדי ה-VASL (ירידה מ-74.4 נק’ ל-12.4 ), מדד ה-ODI (מ-75.4 ל-17.3 ), ו-RMDQ (מ-17.8 ל-5.8 ). הירידה במדד ה-VASB לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

לעומת זאת, במרבית המטופלים בטיפול הסטנדרטי בסטירואידים חוו עלייה בכאב והפרעות בתפקוד לאחר 10 ימים  למרות שתוצאות VASL, ODI ו-RMDQ ירדו באופן משמעותי בהשוואה למצב הבסיס. מדד ה-VASB לא ירד באופן מובהק.

קבוצת האטנרספט הראתה שיפור גבוה יותר בכאבי רגליים (מדדי VASL , VASB ) לאחר 6 שבועות (75% ירידה לעומת 17.6% ). בציוני התפקוד נמצא שיפור גבוה יותר בקבוצת האטנרספט . במדד ה-ODI : שיפור של 67% בהשוואה ל-40.3% ובמדד ה-RMDQ שיפור של 63.4% בהשוואה ל-23.1% .

שיעור גבוה יותר של מטופלי האטרנספט נהנו משיפור משמעותי : 90% לעומת 30% בלבד בטיפול הסטנדרטי בסטירואידים.

מלבד תופעות אלרגיות סיסטמיות וסיכון גדול יותר לזיהומים שנקשרו לטיפול באטנרספט, לא דווח על תופעות לואי נוספות.

החוקריםמסכמים שמטופלים עם סכיאטיקה חמורה משיגים שיפור משמעותי באמצעות טיפול בחוסם TNF-α בשבוע השישי לאחר תחילת הטיפול הנמדד במדדי כאב ותפקוד רגליים. החוקרים מסתייגים כמובן מקביעת מסקנות והמלצות קליניות בציינם שמדובר במחקר חלוצי ושיש צורך במחקרים מבוקרים וגדולים יותר.

Ann Rheum Dis. 2004;63:1120-1123

לדיווח במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן