בי”ח אסותא מדווח על החלפת דיסק בצוואר בדיסק מלאכותי כשיטה חדשה לטיפול בפריצת דיסק שנגרמה מפגיעות טראומה ותאונות דרכים

בי”ח אסותא מדווח על שיטה טיפולית חדשה בפריצות דיסק. להלן הודעת ביה”ח:

שיטה חדשה לטיפול בפריצת דיסק כתוצאה מפגיעות טראומה ותאונות דרכים:

החלפת דיסק בצוואר בדיסק מלאכותי

***

אחוז גבוה מפריצות הדיסק בעמוד השדרה מקורן בצוואר והן נגרמות כתוצאה מפגיעות מסוג “צליפת שוט”. הן גורמות לכאב בצוואר, בידיים, חולשה בארבע גפיים ולעיתים אף להפרעה בתפקוד

שיטה חדשה לטיפול בפריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי מיושמת לאחרונה בבית חולים אסותא- החלפת דיסק פגום בדיסק מלאכותי עשוי טיטניום. השיטה החדשה מחליפה את הקיבוע שהיה נהוג עד היום ויתרונה בכך שהיא מאפשרת תנועה ומקטינה את הסיכון לפגיעה בדיסקים סמוכים.

לדברי ד”ר אלי אשכנזי, מומחה לנוירוכירורגיה מהמרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה באסותא, כ- 25-30% מפריצות הדיסק בעמוד השדרה מקורן בצוואר. פריצת דיסק בצוואר גורמת ללחץ על חוט השדרה ושורש העצב ומתבטאת בכאב בצוואר המקרין לידיים. היא גורמת לחולשה ברגליים ובידיים ולעיתים אף להפרעה בתפקוד. פריצת דיסק בצוואר נגרמת כתוצאה משינויים ניוונייים בעמוד השדרה וכן כתוצאה מתאונות דרכים (פגיעות מסוג “צליפת שוט”) ופגיעות טראומה.

מבחינת הטיפול, מסביר ד”ר אשכנזי, עד היום התגברו על הבעיה באמצעות כריתת הדיסק בניתוח שבו משחררים את הלחץ מעל חוט השדרה ומקבעים את החוליות אחת לשנייה. הקיבוע מונע חוסר יציבות שיכולה להופיע לאחר כריתת הדיסק, קיבוע כזה יוצר 2 בעיות: הגבלה בתנועת הצוואר, והגברת העומס על הדיסקים השכנים למרווח המקובע.

בשיטה החדשה ממלאים את החסר באמצעות דיסק מלאכותי, שיתרונו בכך שהוא מאפשר תנועה במקום הדיסק שנכרת. במהלך הניתוח מוציאים את הדיסק הטבעי הפגום, משחררים את הלחץ מחוט השדרה ובמקומו משתילים דיסק מלאכותי, זאת באמצעות מכשור מתקדם וייחודי. הדיסק המלאכותי שומר על גמישות הצוואר ויכולת התנועה שלו, ובכך ומקטין את הסיכון לפגיעה בדיסקים סמוכים. הדיסק המלאכותי עשוי מטיטניום- מתכת ידידותית לגוף, ומחומר המאפשר תנועתיות. עד כה נותחו כ-20 מטופלים בשיטה זו בארץ, ובעולם מדובר בכ- 500 ניתוחים. הניתוח מכוסה על ידי קופות החולים וחברות הביטוח.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן