בדיקת MRI של פרק כף היד באנשים בריאים עלולה לחקות ממצאים של דלקת פרקים ראומטית מוקדמת (Arthritis Rheum)

מחקר חדש קובע כי לעיתים בדיקת MRI של פרק כף היד והאצבע באנשים בריאים, יכולה להראות שינויים הדומים לארוזיות ולסינוביטיס, כפי שמופיעים ב- rheumatoid arthritis (RA).

חוקרים בדקו 28 נבדקים בריאים, בגיל ממוצע של 47 שנים, שעברו בדיקת MRI עם חומר ניגוד, וצילום של פרק כף היד ושל ה- metacarpophalangeal (MCP) joints של האצבעות 2 עד 5. סינוביטיס, ארוזיות, ובצקת של מוח העצם הוערכו בעזרת ה- Outcome Measures in Rheumatology Clinical Trials (OMERACT).

ארוזיות הופיעו ב- 1 מ- 224 פרקי MCP (0.4%), וב- 1 מתוך 420 (0.2%) פרקי כף יד, בצילום רנטגן. בדיקת MRI הדגימה שינויים דמויי ארוזיות בדרגה נמוכה, ב- 2.2% מפרקי ה- MCP, וב- 1.7% מפרקי כף היד, אולם האדרה לאחר חומר ניגוד (postcontrast enhancement) בתוך הפרק נרשמה ב- 8.3% מפרקים אלו בלבד.

בדיקת MRI הדגימה גם שינויים דמויי סינוביטיס ב- 8.9% מפרקי MCP, וב- 9.5% מפרקי כף היד, אך בדיקת MRI דינמית גילתה רק האדרה סינוביאלית מינימלית וראשונית.

שלושה נבדקים, עם רמות גבוהות של CRP, היוו 44.5% מהשינויים דמויי סינוביטיס, ו- 41.7% מהשינויים דמויי ארוזיות.

סימני סינוביטיס ב- MRI דינמי, האדרה בתוך שינויים דמויי ארוזיות וסימני בצקת של מוח העצם, הינם נדירים או נעדרים לחלוטין בנבדקים בריאים. נראה לכן, כי ניתן להשתמש בסימנים ספציפיים אלו בכדי להבחין בין מפרק חולה ומפרק בריא, מסכמים החוקרים.

Arthritis Rheum. 2004;50:1097-1106

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן