השפעת שיפוע המקלדת על מנח שורש כף היד והפעילות השרירית אצל כתבניות ללא בעיות מוסקולוסקלטליות

שלומית בושי, עורכת מדור פיזיוטרפיה

הקטנת שיפוע המקלדת מפחיתה את מידת ה- extension של שורש כף היד, ועל ידי כך יכולה להפחית את הלחץ על התעלה הקרפלית. אך האם הקטנת שיפוע המקלדת משפיעה על הפעילות השרירית באיזור?

מחקרים קודמים בדקו את השפעת שיפוע המקלדת על מנח שורש כף היד, אך לא בדקו עד היום את השפעת שיפוע המקלדת על הפעילות השרירית בזמן ההקלדה.

הצליחו להוכיח שכששורש כף היד נמצא בזוויות גדולות של ( extension 15 מעלות ויותר), מופעל לחץ על ה- median nerve ועל הגידים המכופפים, המגדיל את הסיכון לפגיעות בשורש כף היד, כמו תסמונת המנהרה הקרפלית וטנוסינוביטיס. פגיעות אלה שכיחות בקרב אנשים הנדרשים בעבודתם לעבוד מול מחשב במשך מספר שעות ביום. מנח נייטראלי של שורש כף היד, המושג על ידי הקטנת שיפוע המקלדת, מפחית את הסיכון לפגיעות באיזור.

שיפוע המקלדת נמדד בין מישור המקשים לבין המישור ההוריזונטלי. מקלדת סטנדרטית היא בעלת שיפוע של 6 מעלות כלפי מעלה.

מטרת המחקר הנכחי היתה לבדוק את השפעת שיפוע המקלדת על פעילות שרירי האמה בנבדקים ללא סימפטומים בגפה עליונה.

במחקר השתתפו 16 קלדניות ללא כאבים בגפה העליונה, שהקלידו על מקלדת סטנדרטית שהונחה על משטח בזוויות 7.5, 0, 7.5-, ו- 15 מעלות.

נמדדה זווית ה- extension וה- ulnar deviation של שורש כף היד בימין ובשמאל וכן הפעילות השרירית של ( ECU (extensor carpi ulnaris), FCU (flexor carpi ulnaris ו- (FCR (flexor carpi radialis על ידי EMG בכל אחד מארבעת המצבים.

החוקרים הצליחו להראות כי בשינוי שיפוע המקלדת מ- 7.5 ל- 15 מעלות השתנתה זווית שורש כף היד מ- 12 מעלות extension ל-3 מעלות flexion.

כמו כן הפעילות השרירית של מיישרי שורש כף היד שנדרשה להקלדה ירדה ב-2-3 אחוזים, כל זאת מבלי לפגוע במהירות ובדיוק ההקלדה.

לא ברור עד כמה שינוי של 2-3 אחוזים הוא משמעותי, אך כנראה שיש לכך השפעה כאשר מקלידים במשך פרקי זמן ארוכים של מספר שעות ביום.

Simoneau GG, Marklin RW, Berman JE. Effect of Computer Keyboard Slope on Wrist Position and Forearm Electromyography of Typists Without Musculoskeletal Disorders. Phys Ther. 2003;83:816-860

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן