דר’ אורי גבעון, עורך מדור אורטופדיה-פיזיוטרפיה

השכיחות הגבוהה של נפילות בקשישים כתוצאה מבעית שיווי משקל מהווה סיכון בריאותי משמעותי באוכלוסייה זו. נפילה לצד עלולה לגרום לשבר צוואר ירך עם תחלואה ותמותה מוכחת. הבנה טובה יותר של העומסים הביומכניים על שיווי המשקל הדינמי בגוף יוכלו לאתר את הקשישים הסובלים מוקדם יותר ולהקטין את התחלואה.

חוסר יציבות ומעידה מעל חפצים זוהו כגורמים הנפוצים ביותר לנפילות בקשישים. ליקוי בקואורדינציה של חלקי הגוף כתוצאה מהתקלות במכשול יכול להביא למעידה הצידה ולהגדלת הסיכון לחבלה באגן.

רוב המחקרים בקשישים בוצעו בהליכה רגילה ללא מכשולים. מחקר קודם של החוקרים שבדק מעבר מכשולים בצעירים זיהה תנודות חדות של מרכז הכובד במישור האנכי והצדי אך ההבדלים היו קלים יותר במישור הקדמי. התזוזה הקלה יחסית במישור הקדמי מעידה קרוב לוודאי על שליטה טובה יחסית במרכז הכובד בעת מעבר המכשול, אך דבר זה אינו נכון בהכרח באוכלוסייה הקשישה יותר. סטיות גדולות יותר במישור הקדמי נמצאו בחולים עם בעיות שונות במנגנוני שיווי המשקל, ולדעת החוקרים ממצא זה יכול לשמש לאיתור חולים עם בעיות שיווי משקל.

בעת מעבר מכשול הרגל המועברת מורמת לגובה גבוה פי 5 מאשר בהליכה רגילה, דבר המביא לשינוי כוחות משמעותי. כל מפרקי הגפה משתתפים בפעולה, ולמרות שרוב התנועה היא במישור האנכי, קיימת תנועה במישור הקדמי כדי לשמור על היציבות ולכן קיים שינוי במיקום מרכז הכובד.

מטרת המחקר היתה לבדוק את ההשערה כי יש הבדל במידת התנועה המדיאלית לטראלית או התנועה במישור הקדמי בין קשישים בריאים לקשישים עם הפרעות בשיווי המשקל.

שיטות נבדקו במחקר 9 קשישים בריאים ו-6 קשישים עם הפרעות בשיווי המשקל. כל הנבדקים היו עצמאיים והיו מסוגלים ללכת מרחק של 100 מטרים ללא צורך באביזרים. כל הנבדקים נבדקו במעבדת תנועה עם ערכת סמנים סטנדרטית, והתבקשו ללכת הליכה רגילה וכן לעבור מכשולים בגובה 2.5%, 5%, 10% ו-15% מגובהם. הגובה המינימלי מייצג בדרך כלל מכשול דלת, והגבוה ביותר מייצג מדרגה גבוהה. סדר גובה המכשולים נבחר בצורה מקרית וכל מכשול נבדק 3 פעמים.

תנועת מרכז הכובד חושבה באמצעות התוכנה של מעבדת התנועה. נבדקו מידת התנועה, מהירות מרכז הכובד וכן תנועת הרגל המועברת.

תוצאות במהלך הניסוי לא היה שום אירוע של נפילה או מעידה אצל הנבדקים. לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין הקבוצות במדדי הזמן והמהירות, אך רוחב הצעד והמהירות התקרבו למשמעותיות. ככל שגובה המכשול עלה ירדה מהירות ההליכה אצל כל הנבדקים באופן משמעותי. כמו כן נמצא הבדל משמעותי עם רוחב הצעד ככל שעלה גובה המכשול.

נמצא הבדל משמעותי בין הבריאים לחולים במידת ההסטה הקדמית של מרכז הכובד ובמהירות התנועה הצדית של מרכז הכובד. כמו כן נמצא הבדל משמעותי בחולים בין מעבר מכשול והליכה ללא מכשול. לא נמצא הבדל משמעותי בתנועת מרכז הכובד בין המכשולים השונים, אך ההבדל הגבוה ביותר בין הקבוצות היה דווקא במכשול הנמוך ביותר.

נמצא הבדל בתנועת הרגל המועברת התלויה בגובה המכשול שהיתה משמעותית סטטיסטית ועם שיפוע ליניארי. נמצאה גם עליה בגובה כף הרגל ככל שעלה גובה המכשול שגם היא היתה משמעותית וליניארית. לא נמצא הבדל בין הרגליים. נמצא קשר בין מידת תנועת כף הרגל ובין מידת תנועת מרכז הכובד. הבדל דומה נמצא גם במהירות. לא נמצא הבדל משמעותי בין גובה כף הרגל המועברת ובין תנועת מרכז הכובד של הנבדקים.

דיון חוסר יכולת להניע את מרכז הכובד בצורה יעילה בעת מעבר מכשול יכול להביא לנפילות בגיל הקשיש. תוצאות מחקר זה מראות כי קשישים עם תלונות של חוסר יציבות או סחרחורות מראים תנועה גדולה יותר של מרכז הכובד במישור הקדמי.

המחקר הראה כי התנועה של מרכז הכובד במישור הקדמי היא סמן רגיש של יציבות הקשיש. כל הנבדקים הראו תנועה נורמלית של מרכז הכובד בעת הליכה ללא הפרעה, וההבדלים המשמעותיים זוהו בעת מעבר מכשול. מתברר כי היכולת לשמור על יציבות מרכז הכובד במישור הקדמי בעת מעבר מכשול נשלטת על ידי מנגנוני שיווי המשקל של הגוף ומהווה מדד מדויק של שיווי המשקל.

העובדה כי ההבדל הגדול ביותר בין הקבוצות נמצא דווקא במכשול הנמוך ביותר מעלה את האפשרות כי לשיפוט של הנבדק ביחס לטיב העצם המונח לפניו יש משמעות בבחירת אסטרטגית המעבר. דווקא מכשולים הנראים קלים עלולים להביא למעבר לא נכון ולאיבוד שיווי המשקל.

תנועת הרגל מוסברת כתגובה לשינוי במרכז הכובד בעת המעבר וכניסיון קומפנסציה להפרעת מרכז הכובד. יש לזכור גם כי העברת הרגל אינה רק לשם המעבר אלא גם כדי ליצור בסיס לצעד הבא, וגם זה משפיע על תנועת הרגל.

לסיכום, המחקר הראה כי מבחן כגון זה יכול לזהות קשישים עם סיכון גבוה לנפילה בעוד מועד, ולאפשר לתת להם טיפול מונע, השגחה נאותה ולמנוע פגיעות קשות כתוצאה מנפילות. החשיבות בשימוש נכון במעבדות תנועה מודגשת גם במחקר זה.

Medio-lateral motion of the center of mass during obstacle crossing distinguishes elderly individuals with imbalance.

Chou LS et al, Gait & Posture 18: 125-133; 2003.