מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-16 באוגוסט 2010 ב- Annals of Internal Medicine, עולה כי לא נמצא קשר בין מתן מוקדם של סטרואידים לתורם לפני תרומת כליה מן המת, ובין ירידה בשיעור אי ספיקת כליות חריפה פוסט-איסכמית של השתל.
החוקרים כותבים כי כרבע מהכליות המושתלות מן המת לא מתחילות לתפקד מיד עם ההשתלה, בעוד שרק 1 מתוך 20 תרומות כליה מן החי לא מתפקדות לאחר ההשתלה. הם מסבירים כי הסיבה להבדל בין סוגי התרומות אינה ידועה, וכי במחקרים קודמים נמצאה עדות לדלקת בשתלי כליה שלא מתפקדים לאחר ההשתלה.
זהו מחקר רב-מרכזי, שכלל 306 תרומות כליה מן המת. החוקרים חילקו את התורמים באקראי קבלת Methylprednisolone במינון 1,000 מ”ג או לקבלת סליין 0.9% כ-3 שעות לפחות לפני קציר האיברים. 455 מטופלים במרכזים המשתתפים קיבלו תרומת כליה מהתורמים. בסמוך להשתלה, עם סיום זמן האיסכמיה הקרה, נלקחו מן התרומות דגימות רקמה לבדיקה. אי ספיקת כליות חריפה לאחר ההשתלה הוגדרה כצורך ביותר מטיפול דיאליזה אחד בשבוע לאחר ההשתלה.
החוקרים מדווחים כי בשתלי כליה מתורמים בקבוצת הסטרואידים נצפתה ירידה בכמות הדלקת. עם זאת, לא נמצא קשר בין הטיפול בסטרואידים ובין שיעור אי-ספיקת הכליות. 22% מתרומות הכליה בקבוצת הסטרואידים פיתחו אי-ספיקת כליות, לעומת 25% מהתרומות בקבוצת הפלסבו. כמו כן, חציון משך אי-ספיקת הכליות היה 5 ימים בקבוצת הסטרואידים ו-4 ימים בקבוצת הפלסבו.
בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי המעקב אחר המושתלים נמשך שבוע אחד בלבד. לפיכך הם מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!