במקרה בוחן, שתל תותב מגנטי סייע בשיפור ניסטגמוס נרכש, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Ophthalmology. לדברי הרופאים, השתל הוביל לתוצאות משביעות רצון, ללא עדות להגבלה בתנועת העין לאורך זמן ונראה כי באמצעות התערבות ניתוחית נכונה, ניתן לשנות באופן יעיל ובטוח את תנועות העיניים באופן מגנטי.
החוקרים מסבירים כי כיום אין טיפול יעיל לכ-0.24% מהאוכלוסייה הסובלים מניסטגמוס ממושך. אימוביליזציה ניתוחית מלאה של העיניים אינה מסייעת מאחר ושוללת את היכולת להסיט מבט. הפתרון האידיאלי הינו הפחתת האוסילציות של העיניים בזמן מבט מקובע למטרה, אך עדיין לאפשר תנועות מהירות כתגובת רפלקס.
החוקרים ניסו להשיג זאת באמצעות שתל מגנטי קבוע, הכולל זוג מרכיבים: חלק לארובת העין, המקובע לדופן הארובה עם חלק עיני צמוד לשריר חוץ-עיני. הם בדקו את אב הטיפוס בגבר בן 49 שנים עם ניסטגמוס מאוד תסמיני ועמיד לטיפול.
הפרוצדורה די פשוטה, אינה דורשת הדמיה תוך-ניתוחית ומתבססת על ציוד ייעודי ולא ציוד ניתוחי סטנדרטי. לאחר ההחלמה מהניתוח, החולה דיווח על שיפור משמעותי, בעיקר במבט מטה ובחדות הראיה, אם כי נותר כפל-ראיה לא-מבוטל. כפל הראיה השתפר לאחר שלוש פרוצדורות פזילה ועם הזרקת בוטוליניום טוקסין.
כעת, ארבע שנים לאחר הצבת השתל, החולה הצליח לשוב לעבודה חלקית והתפקוד היומיומי שלו, כולל קריאה וצפיה בטלוויזיה, השתפר מאוד.
החוקרים מדגישים כי עדיין מדובר בשלב מוקדם וכי יש לשפר את השתל והטכניקה ולבחון את התוצאות במדגם חולים, תוך זיהוי האוכלוסייה המתאימה ביותר לפרוצדורות אלו.
Ophthalmology 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!