תוצאות מחקר חדש, להשוואת מעכבי VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) Aflibercept (אייליה), Bevacizumab (אווסטין) ו-Ranibizumab (לוסטניס) בחולים עם בצקת מקולארית סוכרתית, מאשרות ממצאים מוקדמים לפיהם כל שלוש התרופות יעילות במקרים אלו.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התוצאות לאחר שנתיים של טיפול בתכשירים השונים. מדובר במחקר קליני אקראי, שכלל 600 משתתפים עם ליקוי בחדות ראיה עקב בצקת מקולארית על-רקע סוכרת.
המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Aflibercept במינון 2 מ”ג, Bevacizumab במינון 1.25 מ”ג או Ranibizumab במינון 0.3 מ”ג, שניתנו בזריקות לתוך הזגוגית פעם בחודש. במידה ונותרה בצקת מקולארית ניתן תוספת טיפול לייזר לאחר שישה חודשים.
מהתוצאות עולה כי חציון מספר הזריקות עמד על 5, 6 ו-6 בשנה השניה ועל 15, 16 ו-15, לאורך שנתיים בחולים תחת טיפול ב- Aflibercept, Bevacizumab ו-Ranibizumab, בהתאמה. טיפול לייזר ניתן ל-41%, 64% ו-52%, בהתאמה. לאחר שנתיים, ממוצע חדות הראיה השתפר ב-12.8, 10.0 ו-12.3 אותיות, בהתאמה.
ההבדלים בין קבוצות הטיפול היו שונים לפי חדות הראיה הבסיסית. עם חדות ראיה בסיסית גרועה יותר, השיפור עמד על 18.1, 13.3 ו-16.1 אותיות, בהתאמה. עם חדות ראיה בסיסית טובה יותר, השיפור הממוצע על 7.8, 6.8 ו-8.6 אותיות, בהתאמה.
אירועי APTC (Anti-Platelet Trialists’ Collaboration) תועדו ב-5% מהמטופלים ב- Aflibercept, 8% עם Bevacizumab ו-12% עם Ranibizumab.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שלוש התרופות הובילו לשיפור חדות הראיה מתחילת המחקר ועד לאחר שנתיים, עם ירידה במספר הזריקות בשנה השניה. תוצאות חדות הראיה היו דומות בעיניים עם חדות ראיה בסיסית טובה יותר. בעיניים עם חדות ראיה בסיסית גרועה יותר, Aflibercept הוביל לתוצאות טובות יותר לאחר שנתיים, בהשוואה ל-Bevacizumab, אך היתרון של Aflibercept על-פני Ranibizumab שזוהה לאחר שנה אחת, נעלם לאחר שנתיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!