מתוצאות מחוקר AREDS2 (Age-Related Eye Disease Study) עולה כי תוספי נוגדי-חמצון ואומגה-שלוש אינם מפחיתים את הסיכון לניוון מקולארי מתקדם. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת JAMA: The Journal of the American Medical Association.
לדברי החוקרים, למרות שהתוצאות העיקריות של המחקר היו מאכזבות, הממצאים מצביעים על דרכים לשינוי ההרכב התזונתי ממחקר AREDS הראשוני להפחתת הסיכון האפשרי ללא פגיעה בתועלת האפשרית בחולים בסיכון גבוה לניוון מקולארי גילי מתקדם.
מחקר AREDS הוביל לפורמולה שכללה וויטמין C, ביתא-קרוטן, אבץ וויטמין E להפחתת הסיכון להתקדמות למחלה מתקדמת בהיקף של 25% לאחר חמש שנים. החוקרים ביקשו לבחון אם ניתן לשפר זאת מעט באמצעות הוספת מרכיבים נוספים.
לאור עדויות רבות ממחקרים בבעלי חיים וממחקרים תצפיתיים, החוקרים ביקשו לקבוע אם הוספת Lutein ו-Zeaxanthin ו/או חומצות שומן אומגה-שלוש DHA (Docosahexaenoic Acid) ו-EPA (Eicosapentaenoic Acid) תביא לשיפור נוסף בהתקדמות לניוון מקולארי מתקדם.
השילוב הנ”ל כשל, בסקירה הכוללת, עם שלוש קבוצות טיפול, החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בשיעורי ניוון מקולארי. למעשה, הסיכון לא היה קטן יותר משמעותית עם אף אחד מהטיפולים, בהשוואה לפלסבו (יחס סיכון של 0.90, p=0.04), במהלך חציון מעקב של 4.9 שנים.
במסגרת המחקר חולקו 4,203 משתתפים לפלסבו ללא תוספים אחרים לאחת משלוש קבוצות טיפול. הקבוצה הראשונה טופלה ב-10 מ”ג Lutein עם Zeaxanthin במינון 2 מ”ג (שניהם נוגדי חמצון המופיעים בירקות ירוקים). לקבוצה השנייה ניתן DHA במינון 350 מ”ג עם EPA במינון 650 מ”ג. הקבוצה השלישית קיבלה את שלושת התוספים על-בסיס יומי.
למרות שלא זוהה ערך מוסף, מתת-ניתוח של הנתונים עלה כי שילוב תוספי Lutein עם Zeaxanthin עשוי לסייע לחלק מהחולים. כאשר ריבדו את הנתונים לפי צריכה תזונתית של נוגדי חמצון אלו בתחילת המחקר, במשתתפים בחמישון התחתון שנטלו תוספים נרשמה ירידה של 26% בסיכון להתקדמות לניוון מקולארי מתקדם (יחס סיכון של 0.74, p=0.01). לדברי החוקרים, מדובר בהבדל לא קטן ונראה כי ישנה תועלת באנשים שאינם אוכלים באופן מספק.
מניתוח משני נוסף של הנתונים עלתה ירידה של 10% בסיכון להתקדמות לניוון מקולארי גילי בחולים שנטלו Lutein עם Zeaxanthin, בהשוואה לאלו שלא נטלו את התוספים הללו.
החוקרים ערכו גם הקצאה אקראית משנית של 3,036 משתתפים להערכת שינויים בהרכב הפורמולה הראשונית מתן תוספים יומיים עם רמות אבץ נמוכות יותר ו/או ללא ביתא קרוטן.
הפחתת מינון אבץ לא השפיעה משמעותית על ההתקדמות לניוון מקולארי מתקדם (יחס סיכון של 1.06), ותוצאה דומה התקבלה עם הסרת ביתא קרוטן (יחס סיכון של 1.07). לפיכך, לא ניתן לקבוע המלצה לשינוי מינון אבץ.
מסיבה זו, מעשנים חולקו באקראי לאחת משתי פורמולות ללא ביתא קרוטן. בהקצאה המשנית במחקר, עדיין תועדה שכיחות גבוהה יותר של ממאירויות של הריאה בקבוצת החולים שטופלו בביתא קרוטן, בהשוואה לאלו שלא טופלו בביתא קרוטן. מרבית המשתתפים שפיתחו סרטן ריאות היו מעשנים בעבר ולכן אוכלוסיה זו מצויה בסיכון לסרטן ריאות עם ביתא קרוטן.
בשורה התחתונה אין מספיק נתונים בכדי להמליץ על הסרת ביתא קרוטן בפורמולה AREDS ולהחליפו ב-Lutein ו-Zeaxanthin.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!