לאחר זריקות לתוך הזגוגית של מעכבי VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) או Triamcinolone, תתכן תועלת לטיפולים אנטיביוטיים מקומיים, כך עולה ממאמר חדש. הטיפול האנטיביוטי המקומי לווה בסיכון מוגבר לזיהום במחקר קנדי שפורסם בכתב העת Ophthalmology.
לדברי החוקרים, השימוש בטיפול אנטיביוטי מניעתי לזריקות תוך-עיניות חוזרות למעשה מעודד התפתחות חיידקים עמידים/אלימים יותר על-פני שטח העין ומעלה את הסיכון לדלקת תוך-עינית (Endophthalmitis).
מדגם המחקר כלל 2,465 משתתפים שקיבלו זריקות חוזרות לתוך הזגוגית בשל ניוון מקולארי גילי, CNM (Choroidal Neovascular Membranes), בצקת מקולארית, חסימה של וריד הרשתית, דלקת הענבייה, Birdshot Chorioretinopathy ורטינופתיות פרוליפרטיביות אחרות.
סך המקרים של Endophthalmitis היה נמוך: תשע מבין 15,895 זריקות בלבד או 0.057% בלבד (אחד לכל 1639 זריקות). שלושה מקרים היו עם תרביות חיוביות ושישה מקרים עם תרביות שליליות.
Endophthalmitis אובחנה בשניים מבין 2,270 חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מיד לאחר הזריקה (0.084%(, חמישה מבין 8,259 חולים שקיבלו את הטיפול למשך חמישה ימים לאחר הזריקה (0.061%) ושניים מבין 5,266 מבין אלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי כלל (0.038%).
עם זאת, כאשר החוקרים התמקדו רק במקרים של Endophthalmitis חיובי לטיפול, השיעורים היו נמוכים יותר לאחר טיפול אנטיביוטי שניתן מיידית (0.012%), או למשך חמישה ימים (0%) לאחר הזריקה, בהשוואה לשיעור ללא מתן טיפול אנטיביוטי מקומי.
השיעורים היו גבוהים יותר לאחר זריקת Triamcinolone Acetonide (0.21%) בהשוואה למצב לאחר זריקת Ranibizumab (0.032%), או Bevacizumab (0.074%).
לא תועדה כמות זריקות מספקת מכדי לאפשר הערכה של הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!