ממחקר חדש שפורסם ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי השיעור המתוקן לגיל של הפרעות ראיה בחולי סוכרת ירד משמעותית מ-23.7% בשנת 1997 ל-16.7% בשנת 2010.
לדברי החוקרים, למרות ירידה בשיעור החולים עם הפרעות ראיה, עדיין חלה עליה חדה בהיארעות סוכרת, והמספר האבסולוטי של חולים עם הפרעות ראיה ממשיך לגדול. יתרה מזאת, הירידה באחוז חולי סוכרת שדיווחו על הפרעות ראיה לא הייתה דומה בכל תתי הקבוצות. בפרט, בשחורים עם סוכרת לא נרשמה ירידה משמעותית בשכיחות הפרעות ראיה בין שנים אלו.
מספר המבוגרים באמריקה שדיווחו על סוכרת והפרעות ראיה עלה מ-2.7 מיליון בשנת 1997 ל-3.9 מיליון בשנת 2010 (p<=0.001). הירידה בשכיחות הפרעות ראיה מתוקנת לגיל תועדה במרבית קבוצות המבוגרים עם סוכרת. בשנת 2007, שיעור נמוך יותר של גברים, נשים, לבנים, היספאנים, חולים בגיל 45 ומעלה, חולים עם רמת השכלה על-תיכונית ומעלה וחולים שאובחנו עם סוכרת לפחות שלוש שנים דיווחו על החמרה בהפרעת הראיה.
דיווח עצמי על הפרעות ראיה הוגדר כתגובה חיובית לשאלה “האם אתה סובל מבעיה בראיה גם עם משקפיים או עדשות מגע?”. החולים נשאלו באופן ספציפי אם הייתה אם פנו לאופטומטריסט או רופא עיניים בשנה האחרונה, אך לא אם נבדקו ע”י אדם שאינו מומחה לטיפול בעיניים.
מהנתונים עולה כי במהלך 1997 עד 2010, 63% מחולי הסוכרת דיווחו כי פנו למומחה לטיפול במחלות עיניים בשנה האחרונה. מומחים בתחום קובעים כי מדובר בשיעור תת-אופטימאלי וקוראים למצוא דרכים חדשות להבטיח הקפדה על בדיקות עיניים באופן שגרתי.
לדברי החוקרים, בשנים האחרונות איזון הסוכרת טוב יותר, עם ירידה בשיעור הסיבוכים. הם מציינים כי לפני 15 שנים, שיעור החולים הלא-מאוזנים היה גבוה הרבה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!