בקרב חולים עם מחלת בכצ’ט (Behcet’s Disease) שיעורי תמותה גבוהים מהממוצע, בטוח הארוך. החוקרים מצרפת מדווחים במאמר שפורסם ב-Arthritis & Rheumatism כי הסיכון המוגבר לתמותה היה בולט יותר בקרב גברים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים את גורמי הסיכון: מין זכר, מעורבות עורקית ומספר ההתלקחויות של מחלת בכצ’ט. הם מציינים כי בקרב חולים מתחת לגיל 35 שנים, תועד סיכון גבוה פי שלוש לתמותה, בהשוואה לביקורות בריאות, תואמות בגיל ומין.
החוקרים מצאו כי מרבית המחקרים להערכת התמותה על-רקע מחלת בכצ’ט נערכו באסיה והיו קטנים או קצרי-טווח. במטרה לבחון את הסיכון במדגם חולים מאירופה וצפון אפריקה, הם בחנו את הנתונים אודות 817 חולים שנבדקו בין השנים 1974-2006. הגיל הממוצע בעת האבחנה עמד על 31.5 שנים, 66.2% מהם היו גברים.
לאחר חציון מעקב של 7.7 שנים, שיעורי התמותה עמדו על 5% (41 חולים), כאשר במרבית המקרים היה מדובר בגברים (92.7%). ממוצע הגיל בעת התמותה עמד על 34.6 שנים. שיעורי התמותה לאחר שנה אחת עמדו על 1.2% ולאחר חמש שנים עלו ל-3.3%. הסיבות לתמותה כללו מחלת כלי דם מג’ורי, ממאירות, מעורבות של מערכת העצבים המרכזית ואלח-דם.
בהשוואה לביקורות בריאות, שיעורי SMR (Standardized Mortality Ratio) עמדו על 2.99 בחולים בגילאי 15-24 שנים, 2.90 באלו בגילאי 25-34 שנים ו-1.23 בחולים מעל גיל 35.
מניתוח רב-משתנים עלה קשר בלתי-תלוי עם מין זכר (HR = 4.94). באשר למעורבות עורקית, יחס הסיכון עמד על 2.51, ויחס הסיכון עם מספר התלקחויות גבוה (5 ומעלה) עמד על 2.37.
החוקרים כותבים כי הסיכון לתמותה על-רקע התלקחויות מחלת בכצ’ט לא נבחן בעבר. הם סבורים כי ייתכן וממצאים אלו קשורים בקורסים חוזרים של סטרואידים ותרופות לדיכוי חיסוני, או בתהליך דלקתי ממושך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!