האם קיים קשר בין פזילה נרכשת ובין נגעים תוך מוחיים? (מתוך American Association for Pediatric Opthalmology and Strabismus)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-36 של ה-American Association for Pediatric Opthalmology and Strabismus (AAPOS) עולה כי בניגוד לדעה הרווחת, פזילה נרכשת מסוג Acquired Nonaccomodative Esotropia (ANAET) הינה שכיחה ואינה קשורה בהכרח להימצאותם של נגעים תוך מוחיים.

במחקר עקבו החוקרים אחר קרוב ל-200 חולים שאובחנו כסובלים מ-ANAET למשך 11 שנים בממוצע. לטענתם, המדובר במחקר ארוך הטווח הגדול ביותר שפורסם עד כה הבוחן מצב זה. החוקרים סקרו את גיליונותיהם הרפואיים של כל החולים הפדיאטריים בגילאי שישה חודשים עד 19 שנים אשר אובחנו כסובלים מ-ANAET במרכז הרפואי בו עובדים בין החודשים ינואר 1965 ודצמבר 1994, עם סך של 176 חולים, מהם 61% גברים, מספר המייצג לדבריהם היארעות של 1 מכל 284 לידות חי.

הגיל החציוני בעת אבחנת ה-ANAET היה 4.3 שנים (טווח, 11 חודשים עד 18.2 שנים), ועל אף ש-11% מהחולים היו דיפלופיים בעת התייצגותם הראשונית, אף אחד מהם לא אובחן בהמשך כסובל מממאירות תוך מוחית. החוקרים מוסיפים כי סך של 73% מהחולים (129) עברו לפחות ניתוח אחד לסטרביסמוס, 16.5% עברו ניתוח שני ו-2.8% עברו ניתוח שלישי.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 10.8 שנים (טווח, 0 ימים עד 37 שנים), נמצא כי 70.3% מהחולים הראו סטית מבט של 10 דיופטרים של פריזמה ומטה בעת בדיקתם הסופית. כמו כן, 64% מכל החולים השיגו מידת מה של Stereoacuity (חציון של 800 seconds of arc) ו-7.4% השיגו סטריאופסיס תקינה.

החוקרים מסבירים כי ממצאיהם מעידים על כך שעשור אחד לאחר ניתוח בודד, שני שליש מהחולים היו במרחק 10 ביופטרי פריזמה מאורתוטרופיה, ו-1 מכל 13 חולים השיגו סטריאופסיס תקינה, כך שנצפו תוצאות טובות, ובמיוחד בעקבות התערבות כירורגית.

החוקרים מסכמים כי על פי ממצאי מחקרם זה, פזילה נרכשת מסוג ANAET הינה שכיחה הרבה יותר מכפי שסברו עד כה, וכי ההיארעות של נגעים מוחיים הנלווים לה פחות גבוהה משסברו. עבור קלינאים התוהים אם עליהם לבצע סריקות תהודה מגנטית (MRI) כשילד מתייצג עם ANAET, טוענים החוקרים כי על סמך המספרים שנצפו, אין הדבר יעיל כלכלית או נדרש קלינית בצורה אוטומטית אלא אם ישנו מממצא נוירולוגי סיסטמי. כיום, בתקופה בה יש ניסיון לצמצם עלויות על שירותי הבריאות כשהדבר ניתן, אין צורך לדבריהם לבצע סריקות אלו בכל ילד המגיע עם מצב זה אלא אם ישנם סימנים נלווים.

מומחה בתחום שנכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים, טוען כי המדובר במחקר חשוב, מאחר ומתמקד בילדים עם פזילה שאינם מראים סיבה ממשית לכך, מצב המכונה ANAET. הוא מסביר כי אלו הם ילדים שתמיד הייתה דאגה לגביהם מאחר ואינם זקוקים למשקפיים ולא נולדו עם פזילה- כך שהייתה תהייה מנין הופיעה פזילה זו. החשש היה שמא הגורם הנסתר לכך היה ממאירות של מערכת העצבים המרכזית. הוא מציין לשבח את עוקבת החולים, בה מספר רב מהחולים סבלו מדיפלופיה (ראייה כפולה) ואחריהם בוצע מעקב ארוך טווח, בו לא נמצאו גידולים מוחיים כלשהם.

המומחה מוסיף כי היו לו חששות בנוגע לקריטריוני ההכללה והפסילה במחקר, העשויים להשפיע על התוצאות ארוכות הטווח. עם זאת, הוא טוען כי זהו מחקר חשוב הממשיך מעקב אחר עבודות קודמות שפורסמו מטעם קבוצה זו. המסר העיקרי לדבריו הינו כי רבים מילדים אלו הינם בסופו של דבר ילדים בריאים עם תוצאות קליניות טובות מאוד.

מתוך הכנס השנתי ה-36 של ה-American Association for Pediatric Opthalmology and Strabismus (AAPOS) שנערך באפריל 2010 באורלנדו, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טיפול הורמונלי חלופי בנשים לאחר גיל המעבר (≥50) קשור להיארעות של גלאוקומה: עדויות מ־6,576 נשים בפינלנד

מקור: Acta Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|21/05/2026

המחקר בחן את הקשר בין טיפול הורמונלי חלופי (HRT) בנשים לאחר גיל המעבר לבין הסיכון לפתח גלאוקומה, במיוחד מסוג POAG (גלאוקומה זווית פתוחה ראשונית)

מחקר RIVER: הניסוי הרב־מרכזי הפרוספקטיבי הראשון בסטנט חדשני לסינוס הוורידי לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי (IIH)

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/05/2026

מחקר זה (RIVER) הוא הניסוי הרב־מרכזי הפרוספקטיבי הראשון שבחן את הבטיחות והיעילות של שימוש בסטנט (תומכן) ייעודי לטיפול בהיצרות בסינוסים הוורידיים בקרב חולים עם IIH שאינם מגיבים לטיפול תרופתי

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן