הקשר בין פעילות גופנית הנמדדת באמצעות מד־תאוצה לבין היארעות קטרקט: ראיות אפידמיולוגיות וגנטיות

מקור: Eye (Lond)
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר, ואת הסיבתיות האפשרית, בין פעילות גופנית הנמדדת אובייקטיבית באמצעות מד־תאוצה לבין הסיכון לקטרקט

קטרקט הוא הגורם המוביל לעיוורון ולליקוי ראייה בעולם, וזיהוי גורמי סיכון הניתנים לשינוי חיוני לפיתוח אסטרטגיות מניעה. מחקרים תצפיתיים קודמים העלו כי פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (MVPA) קשורה בסיכון נמוך יותר לקטרקט, אך מרביתם התבססו על שאלונים בדיווח עצמי, החשופים להטיית זיכרון, להטיית רצייה חברתית ולשונות בתפיסה האישית. בנוסף, מחקרים תצפיתיים מוגבלים בהסקת סיבתיות בשל ערפלנים בלתי נמדדים וסיבתיות הפוכה.

המחקר התבסס על מאגר UK Biobank. נתוני תאוצה נאספו במשך שבעה ימים רצופים באמצעות מכשיר Axivity AX3, וסווגו לפעילות בעצימות קלה (LPA), בינונית (MPA) וגבוהה (VPA).

הAxivity AX3  הוא חיישן מדידת תאוצה תלת־ממדי (Tri-axial Accelerometer) זעיר המשמש כאוגר נתונים (Data Logger), המיועד בעיקר למחקרים רפואיים, ניתוח תנועה ומעקב אחר פעילות גופנית ודפוסי שינה. המכשיר מעוצב בצורת דיסקית קטנה, נלבש לרוב על מפרק כף היד באמצעות רצועה ייעודית, והוא אינו כולל מסך, אינו כולל רכיב GPS ואינו מודד דופק. יש לו חיישן תאוצה תלת-צירי: הוא מודד תנועה, תנודה ושינויי כיוון בדיוק גבוה ובשלושה צירים (X, Y, Z).

מתוך 502,370 משתתפים, לאחר החרגת מי שלא נמדדו, נתוני מד־תאוצה באיכות ירודה, אבחנה קיימת של קטרקט בבסיס ונתונים חסרים, נכללו 77,123 משתתפים בגיל ממוצע של 55.67 שנים. התוצא היה קטרקט חדש לפי קודי ICD-10 ו-ICD-9 מרשומות אשפוז ורפואה ראשונית. נעשה שימוש במודלי Cox רב־משתניים בתקנון לגיל, מין, מוצא, מדד מצוקה, השכלה, עישון, צריכת אלכוהול, ציון תזונה בריאה, עונת המדידה ותחלואה נלווית.

במהלך מעקב ממוצע של 6.3 שנים (IQR‏ 5.3–7.3), המייצג 488,960 שנות־אדם, אובחנו 1,194 מקרים חדשים של קטרקט. בהשוואה למי שביצעו פחות מ־150 דקות MVPA בשבוע, ביצוע של 150–600 דקות בשבוע נקשר בסיכון נמוך ב־21% (HR=0.79, 95% CI 0.68–0.91). גם ביצוע של 300 דקות MPA ומעלה בשבוע נקשר בסיכון מופחת (HR=0.78, 95% CI 0.66–0.92), ואילו עבור LPA או VPA בנפרד לא נמצא קשר מובהק.

ניתוחי מנה־תגובה הדגימו עקומה בצורת U עבור MPA ו־MVPA: הסיכון יורד ככל שמשך הפעילות עולה עד כ־540 דקות בשבוע, עם ההגנה המרבית בטווח של כ־440–618 דקות שבועיות, ומעליו נצפתה מגמת עלייה בסיכון. המחברים משערים כי פעילות מוגזמת וממושכת עשויה לקזז חלק מהיתרונות נוגדי החמצון והדלקת, דרך עקה חמצונית חולפת חוזרת ודלקת סיסטמית.

מסקנות המחקר הן כי עמידה בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לפעילות גופנית, כלומר לפחות 150 דקות MVPA בשבוע, עשויה להוות אמצעי מניעה זמין ובר־שינוי לעיכוב התפתחות קטרקט. עם זאת, לא הודגמה תועלת נוספת בהיקפי פעילות העולים על 600 דקות בשבוע.

למאמר

ד"ר יעל שרון, רופאה בכירה במרכז הרפואי ע"ש רבין, מומחית אובאיטיס ומנתחת קטרקט. מרצה בפקולטה לרפואה, החוג לרפואת עיניים באוניברסיטת ת"א.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן