במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חל שיפור משמעותי בטיפול בחולים עם בצקת מקולארית סוכרתית עם עמידות לטיפול ב-Bevacizumab בהם הוחלף הטיפול ב-Bevacizumab לטובת Ranibizumab ו-Aflibercept.
מטרת המחקר הייתה להשוות את השיפור האנטומי והתפקודי של החלפה ל-Ranibizumab או Aflibercept בעיניים עם בצקת מקולארית סוכרתית ללא תגובה טובה לשלוש זריקות עוקבות של Bevacizumab.
המחקר הרטרוספקטיבי, תצפיתי, נערך לאורך 12 חודשים וכלל 80 חולים (51.2% גברים, גיל ממוצע של 62.3 שנים) עם בצקת מקולארית סוכרתית. עין אחת של כל חולה נכללה במחקר, כאשר Bevacizumab הוחלף לטובת Aflibercept (40 עיניים) או Ranibizumab (40 עיניים). אבחנה של בצקת מקולארית סוכרתית נקבעה על-סמך בדיקת קרקעית העין, אנגיוגרפיה עם פלואורסצין, הערכת עובי שכבת מקולה מרכזית וחדות ראיה מתוקנת הטובה ביותר.
בתום תקופת המחקר, המספר הממוצע של זריקות לתוך הזגוגית עמד על 8.1 בזרוע Aflibercept, לעומת 8.9 זריקות בזרוע Ranibizumab (P=0.91).
ממוצע עובי שכבת מקולה מרכזית ירד מ-449.2 מיקרומטר ל-311 מיקרומטר עם Aflibercept ומ-444.9 ל-316.3 מיקרומטר עם Ranibizumab (p<0.0001 בשני המקרים). ממוצע חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר עלה מ-49.2 אותיות ל-62.5 אותיות בזרוע Aflibercept (p<0.0001) ומ-49.9 ל-61.1 אותיות בזרוע Ranibizumab (p<0.0001).
טיפול לייזר למקולה נדרש ב-17.5% מהמטופלים ב-Aflibercept וב-22.5% מאלו בזרוע Ranibizumab (P=0.781).
החוקרים מסכמים וכותבים כי החלפה מוקדמת של הטיפול התרופתי מ-Bevacizumab לטובת Aflibercept או Ranibizumab עשויה לתרום לשיפור חדות הראיה ותוצאות אנטומיות בחולים עם בצקת מקולארית סוכרתית עמידה לטיפול ב-Bevacizumab.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!