ההשפעה של COVID-19 על בחירת הטיפול בדלקת ענביה לא-זיהומית (British Journal of Ophthalmology)

בהחלטה על גישת הטיפול בחולים עם דלקת ענביה לא-זיהומית יש מקום לקחת בחשבון את אבחנת COVID-19 בבחירת טיפול אימונו-מודולטורי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Ophthalmology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת לא-זיהומית של הענביה לעיתים קרובות מטופלות בתכשירים אימונו-מודולטורים, כולל קורטיקוסטרואידים, תרופות לדיכוי חיסוני, או תרופות ביולוגיות. חולים תחת טיפול אימונו-מודולטורי עשויים להיות בסיכון מוגבר לזיהום בנגיף SARS-CoV-2 ו/או למהלך חמור יותר של COVID-19.

החוקרים השלימו סקר להערכת הדעות של מומחים בינלאומיים לדלקת ענביה אודות הגישה לטיפול אימונו-מודולטורי בחולים עם דלקת ענביה בתקופת מגפת הקורונה. קונצנזוס הושג במידה ולמעלה מ-75% מהמומחים הסכימו על הצהרה מסוימת וקונצנזוס להמלצה כללית הושג במידה ולמעלה מ-75% מהמומחים סיפקו אותה תשובה לשאלה נתונה.

בסיכומו של דבר נכללו 139 מומחים ממספר קבוצות, כולל International Uveitis Study Group, International Ocular Inflammation Society, Uveitis Society of India ו-Foster Ocular Immunology Society. קרוב למחצית מהמומחים (42.4%) היו בעלי ניסיון של מעל 15 שנים בטיפול בדלקת ענביה לא-זיהומית ו-38.84% טיפלו כל שנה בלמעלה מ-300 חולים בתכשירים אימונו-מודולטורים.

קונצנזוס הושג בנוגע לאי-התחלת טיפול אימונו-מודולטורי בחולים עם חשד או אישור לאבחנת COVID-19.

המומחים הסכימו כי יש להמשיך בטיפול פומי בקורטיקוסטרואידים במטופלים בריאים עם דלקת ענביה לא-פעילה, בעוד שטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים עדיף על-פני העלאת מינון טיפול סיסטמי בסטרואידים בחולים עם דלקת ענביה פעילה.

בחולים בסיכון מוגבר לדלקת ענביה וחשד ל-COVID-19 או באלו שנמצאו חיוביים לנגיף, אין להתחיל טיפול פומי בקורטיקוסטרואידים או טיפול קונבנציונאלי לדיכוי חיסוני; מינון פומי גבוה יותר של קורטיקוסטרואידים יופחת למינון נמוך ובטוח יותר; יש להפחית ולהפסיק תרופות קונבנציונאליות לדיכוי חיסוני.

ההמלצות היו דומות לחולים בסיכון גבוה ובסיכון גבוה מאוד עם דלקת ענביה לא-זיהומית.

המומחים הגיעו להסכמה אודות התחלת או המשך טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לטיפול בדלקת של הסקלרה בחולים בריאים בד”כ וללא היסטוריה של מגע עם חולה קורונה, אך לא היה קונצנזוס אודות הטיפול באנשים בריאים עם היסטוריה של מגע עם חולים אלו או בחולים עם חשד או הוכחה לזיהום בנגיף הקורונה.

לסיכום, טיפול אימונו-מודולטורי במהלך עידן ה-COVID-19 כולל אתגרים רבים ולכן החלטות אודות הטיפול דורשות צוות מולטי-דיציפלינרי של מומחים המטפלים בחולים עם חשד או הוכחה לזיהום COVID-19.

British Journal of Ophthalmology, online June 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן