המלצות חדשות מטעם ה-European League Against Rheumatism מתמקדות בניהול חולים עם תסמונת שיוגרן עם טיפולים מקומיים וסיסטמיים.

תסמונת שיוגרן עשויה להתייצג באופנים שונים עם מגוון רחב של ביטויים קליניים ונוגדנים עצמיים. במשך עשרות שנים, הטיפול בחולים אלו היה מבוסס על טיפול סימפטומטי בתסמיני יובש ודיכוי חיסוני רחב טווח למחלה סיסטמית, עם זאת, אין נתונים רבים אודות היעילות היחסית והבטיחות של אפשרויות הטיפול הזמינות.

המומחים בחנו את העדויות הזמינות ופיתחו קונצנזוס המלצות חדש לניהול חולים עם תסמונת שיוגרן. בבסיס ההמלצות ישנם שלושה עקרונות כלליים:

1)     הטיפול בחולים עם תסמונת שיוגרן צריך להתבצע במרכזי מצוינות או בשיתוף פעולה עם מרכזים אלו ולהקפיד על גישה מולטי-דיציפלינרית לטיפול.

2)     גישת הטיפול הראשונה ליובש תכלול הקלה תסמינית באמצעות טיפולים מקומיים.

3)     ניתן לשקול טיפול סיסטמי במקרים של מחלה סיסטמית פעילה.

לאחר הערכת תפקוד בלוטת הרוק, טיפול ביובש פומי צריך לכלול גירוי לא-תרופתי להפרעה קלה בתפקוד, גירוי תרופתי להפרעה בדרגה מתונה ותחליפי רוק במקרים של הפרעה חמורה בתפקוד.

יובש עיני יטופל תחילה בדמעות מלאכותיות וג’ל/משחות עיניות, לאחר מכן מומלץ טיפול בטיפות עיניים מקומיות הכוללות טיפול לדיכוי חיסוני וטיפות עיניים אוטולוגיות במקרים של יובש עיני חמור או עמיד לטיפול.

כאב ממקור שריר-שלד ניתן לטיפול באמצעות משככי כאבים או תכשירים אחרים להקלה על כאב, תוך הקפדה על מאזן התועלת האפשרית ותופעות הלוואי.

טיפול במחלה סיסטמית יותאם לחומרת מעורבות האיברים השונים לפי הגדרות ה-ESSDAI (EULAR Sjogren’s Syndrome Disease Activity Index). ככלל אצבע, גישת טיפול סיסטמית ספציפית לאיבר תכלול טיפול עוקב או משולב בגלוקוקורטיקואידים, תכשירים לדיכוי חיסונים ותכשירים ביולוגיים.

צוות המשימה סבור כי הקפדה על המלצות אלו, לצד תהליכי קבלת החלטות משותפים, הערכה סדירה של פעילות המחלה באמצעות מדד ESSDAI וטיפול תרופתי עוקב, יובילו לשיפור התוצאות במרבית החולים עם תסמונת שיוגרן.

Ann Rheum Dis 2019

לידיעה במדסקייפ