סמנים בדם עשויים לנבא תגובה לטיפול בחולים עם בצקת מקולארית על-רקע סוכרת (JAMA Ophthalmol)

שני ציטוקינים מנוזל הלשכה הקדמית של העין עשויים לסייע בניבוי תגובה לטיפול ב-Ranibizumab (לוסנטיס) בחולים עם בצקת מקולארית סוכרתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת JAMA Ophthalmology.

מדגם המחקר כלל 48 חולים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2, עם בצקת מקולארית המערבת את מרכז הרשתית. בכל החולים תועד CST (Central Subfield Thickness) של לפחות 310 מיקרומטר בעין שנבחנה, כפי שנקבע לפי בדיקת SD-OCT (Spectral Domain Optical Coherence Tomography). בתחילת המחקר, חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר עמדה בממוצע על 20/80, SD-OCT הממוצע עמד על 495 מיקרומטר ונפח המקולה עמד בממוצע על 13 ממ”ק. הקוטר הממוצע של אזור FAZ (Focal Avascular Zone) עמד על 847.3 מיקרומטר.

כל החולים טופלו בזריקות חודשיות של Ranibizumab במינון 0.5 מ”ג, אשר ניתנו בתחילת המחקר ושוב לאחר חודש וחודשיים.

נוזל לשכה להערכת ציטוקינים נדגם בתחילת המחקר ושוב לאחר חודשיים, מיד לפני זריקה שלישית של Ranibizumab לתוך הזגוגית.

חודש לאחר הזריקה השלישית והאחרונה, החוקרים זיהו מספר שינויים בציטוקינים בנוזל הלשכה, הבולטים בהם היו שינויים ברמות ב-ICAM-1 (Intercellular Adhesion Molecule 1) ו-VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor), כמו גם ברמות PIGF (Placental Growth Factor) , IL-6 (Interleukin 7) ו-MCP-1 (Monocyte Chemoattractant Protein 1).

החוקרים מדווחים כי ב-30 מטופלים (62.5%) תועדה תגובה לטיפול כאשר זו הוגדרה לפי שיפור ב-CST, כמו גם ב-23 חולים (47.9%) כאשר הגדרת תגובה נקבעה לפי השינוי בנפח המקולה.

לאחר תקנון לגיל, גודל FAZ ומצב העדשה, החוקרים מצאו כי רמות בסיסיות גבוהות יותר של ICAM-1 לווה בסיכוי גבוה יותר ב-27% לתגובת נפח מקולה, בעוד שרמות VEGF גבוהות יותר לוו בסיכוי נמוך ב-21%.

באופן ספציפי, כל עליה של 100 פיקוגרם/מ”ל ברמות ICAM-1 בתחילת המחקר לוותה בירידה של 0.0379 ממ”ק בנפח המקולה לאחר טיפול. במקרה של VEGF, כל עליה של 100 פיקוגרם/מ”ל בציטוקין בתחילת המחקר לוותה בעליה של 0.0731 ממ”ק בנפח המקולה.

עליה ברמות VEGF בתחילת המחקר ניבאה תגובה אנטומית פחות טובה לטיפול, כפי שנקבע לפי SD-OCT, אם כי הקשר היה משמעותי לאחר תקנון לגודל FAZ. הסיכויים לתגובה לפי CST ירדו ב-13.3% לכל עליה של 100 פיקוגרם/מ”ל ברמות VEGF. לא זוהה קשר בין מדדי ICAM-1 בתחילת המחקר ובין התגובה לפי CST.

JAMA Ophthalmol. Published online March 8, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן