תוספת Adalimumab (יומירה) לטיפול ב-Methotrexate הובילה לעיכוב משמעותי בכישלון טיפול בחולים עם דלקת ענביה על-רקע JIA (Juvenile Idiopathic Arthritis) ולירידה של למעלה ממחצית בשיעור כישלון הטיפול לאחר 18 חודשים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של Adalimumab בטיפול בדלקת הענביה על-רקע JIA. לצורך כך הם השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, להערכת היעילות והבטיחות של Adalimumab בילדים ומתבגרים בגילאי שנתיים ומעלה, עם דלקת ענביה על-רקע JIA. החולים שנטלו מינונים יציבים של Methotrexate חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב- Adalimumab או פלסבו, שניתנו בזריקה תת-עורית כל שבועיים. החולים המשיכו במשטר הטיפול עד כישלון הטיפול או עד 18 חודשי טיפול. החוקרים עקבו אחר החולים למשך שנתיים לאחר ההקצאה האקראית. תוצא הסיום העיקרי היה הזמן עד כישלון טיפול.
בסיכומו של דבר, 90 מבין 114 חולים ענו על הקריטריונים המוגדרים מראש להפסקת הטיפול. החוקרים זיהו 16 מקרים של כישלון טיפול בקרב 60 מטופלים (27%) בקבוצת Adalimumab, בהשוואה ל-18 מקרי כישלון טיפול בקרב 30 חולים (60%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.25). אירועים חריגים היו נפוצים יותר בחולים שטופלו ב- Adalimumab, בהשוואה למטופלי פלסבו (10.07 אירועים לשנת-מטופל, לעומת 6.51 אירועים לשנת מטופל), כמו גם אירועים חריגים חמורים (0.29 אירועים לשנת מטופל לעומת 0.19 אירועים לשנת מטופל).
החוקרים מסכמים וכותבים כי Adalimumab לווה בשיעור נמוך יותר של כישלונות טיפול בילדים ומתבגרים עם דלקת ענביה על-רקע JIA, שנטלו מינון יציב של Methotrexate. בחולים שטופלו ב-Adalimumab תועדה היארעות הרבה יותר גבוהה של תופעות לוואי ותופעות לוואי חמורות, בהשוואה למטופלי פלסבו.
N Engl J Med. 2017;376:1637-1646
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!