בדיקת עיניים מסייעת בהערכת חבלת ראש וזעזוע מוח (מתוך כנס ה-AOA)

בדיקה פשוטה ומהירה עם מד אישונים הינה כלי סקר יעיל במקרים של חבלת ראש קלה, כך מדווחים חוקרים מצבא ארצות הברית, על-בסיס תוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-AOA (American Optometric Association).

מדגם המחקר כלל למעלה מ-340,000 מקרים של חבלת ראש עם תיעוד קליני בין 2000-2015, כאשר ב-82.5% מהמקרים מדובר היה בחבלה קלה. עם זאת, חבלת ראש טראומטית לעיתים קרובות מזוהה רק במקרים של חבלות ראש בדרגה בינונית או חמורה, כך שמקרים קלים רבים אינם מאובחנים.

החוקרים מסבירים כי מאחר וכ-30 אזורים ושבעה עצבים קרניאלים במוח משתתפים בתפקודי ראיה, ייתכן כי מטופלים אלו יסבלו ממגוון הפרעות ראיה.  הם ביקשו לבחון אם ניתן לזהות סמנים מהימנים לחבלת ראש קלה, שיוכלו לשמש כבדיקת סקר הדירה וקלה. לצורך כך, הם בחנו שינויים עדינים בראיה, הניתנים להערכה במרפאה או בשדה הקרב.

החוקרים התמקדו בתנועות שתי העיניים מצומדות (Version) ולא-מצומדות (Vergence) כסמנים אפשריים. הם בחנו את ההשערה שלהם בבדיקה בת עשר דקות, שכללה שלוש מדידות של העיניים ושאלון אחד להערכת תסמיני ראיה.

מחקר הקורלציה מקרה-ביקורת כלל 2000 אנשי צבא בשירות פעיל, בגילאי 19-44 שנים. מבין אלו, 87 גברים ו-21 נשים אובחנו עם חבלת ראש קלה או זעזוע מוח במהלך 72 השעות האחרונות. קריטריוני ההכללה כללו אובדן הכרה של עד 30 דקות, אמנזה לאחר-חבלה ו/או שינוי מצב הכרה של עד 24 שעות, מדד GCS (Glasgow Coma Scale) של 13-15 והדמיה תקינה של מבנה המוח.

הבדיקה כללה שימוש ב-Infrared Pupllometry תחת אור עמום למדידת החזר אור של האישונים לגירוי. החוקרים מדדו את קוטר האישונים המינימאלי והמקסימאלי, אחוז הכיווץ, חביון הכיווץ, מהירות ממוצעת ומקסימאלית של כיווץ האישונים, מהירות הרחבה ממוצעת וזמן עד 75% החלמה של הרחבת אישון.  הם גם בחנו את הקונברגנציה ותנועות עיניים מהירות (מבחן King-Devick).

מהנתונים עלה כי רק מהירות כיווץ אישונים ממוצעת, מהירת הרחבה ממוצעת וזמן עד 75% החלמה היו שונים משמעותית בין חולים עם חבלת ראש קלה ובין הביקורות. בחולים עם חבלת ראש קלה תועדו מדדי קונברגנציה גבוהים יותר משמעותית, זמן ארוך יותר עד השלמת מבחן King-Devick, והיקף תסמינים נרחב יותר בשאלון הרפואי.

החוקרים זיהו הבדלים תפקודיים העשויים לשמש כסמנים לחבלת ראש טראומטית ובהמשך מקווים ליצור אלגוריתם או מחשבון על-בסיס מרכיבים נבחרים אלו, להערכת הסבירות לחבלת ראש.

מתוך כנס ה-AOA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן