ההשפעה של גלוקוזאמין על הלחץ התוך-עיני (JAMA Ophthalmol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה קשר בין תוספי גלוקוזאמין ובין עליה הפיכה ומשמעותית בלחץ התוך-עיני. עם זאת, החוקרים לא הצליחו לשלול את האפשרות לנזק קבוע.

מומחים בתחום מסבירים כי לעיתים קרובות מסבירים למטופלים כי מחקרים העלו תוצאות סותרות בנוגע לתועלת של גלוקוזאמין וכונדרואיטין סולפאט בהפחתת כאב על-רקע מחלת מפרקים, אך כי אין כל סיכון בניסיון טיפול בתוספים אלו. עם זאת, ממצאי המחקר הנוכחי מטילים ספק בגישה זו.

החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 6 גברים ו-11 נשים, בגיל ממוצע של 76 שנים, עם היסטוריה של תוספי גלוקוזאמין ויתר לחץ תוך-עיני (לחץ תוך עיני של מעל 21 מ”מ כספית) או אבחנה של גלאוקומה פתוחת-זווית, נכונות להפסקת נטילת תוספי גלוקואזמין, שלוש מדידות ומעלה של לחץ תוך-עיני בתוך שנתיים וללא שינויים נלווים בתרופות לטיפול בגלאוקומה או ניתוח עיני. הקבוצה הראשונה כללה 11 משתתפים עם 1-3 מדידות לחץ תוך-עיני לפני התחלת טיפול בגלוקוזאמין והקבוצה השנייה כללה 6 חולים ללא מדידות לחץ תוך-עיני בתחילת המחקר.

הלחץ התוך-עיני עלה בקבוצה הראשונה לאחר התחלת טיפול בגלוקוזאמין (p=0.001). לאחר הפסקת נטילת התוספים נרשמה ירידה בלחץ התוך-עיני בקבוצה הראשונה (p=0.002), בקבוצה השנייה (p=0.008) ובשילוב המשתתפים משתי הקבוצות (19.5 ל-16.7 מ”מ כספית בעין ימין ומ-20.3 ל-17.3 מ”מ כספית בעין שמאל, p<0.001). בכל הקטגוריות או ההשוואות, לא זוהה הבדל משמעותי בין העין השמאלית והימנית בכל חולה.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעלים שאלות רבות בנוגע לתוספי גלוקוזאמין וההשפעה על לחץ תוך-עיני. מהנתונים עולה כי ההשפעה של התוספים על הלחץ התוך-עיני היא הפיכה. עם זאת, לא ניתן לשלול כליל את האפשרות לנזק קבוע עם שימוש ממושך בתוספים הללו.

מומחים בתחום מסבירים כי למחקר מגבלות שונות . עם זאת, הם ממליצים כי לכל הפחות, חולים בסיכון לגלאוקומה יהיו במעקב הדוק יותר אחר הלחץ התוך-עיני במהלך טיפול בתוספי גלוקוזאמין.

בשלב זה דרושים מחקרים נוספים במטרה לקבוע באופן חד-משמעי אם יש מקום לשינוי ההמלצות הנוכחיות, עם אישור הממצאים באוכלוסיית חולים גדולה יותר.

JAMA Ophthalmol. Published online May 23, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן