שיעורי התגובה לטיפול תוך-ורידי בסטרואידים במינון גבוה נעים סביב 80% בחולים עם Graves’ Orbitopathy פעילה, כך מדווחים חוקרים מגרמניה במאמר חדש שפורסם ב-Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. עם זאת, החוקרים מזהירים כי הסיכון לתופעות לוואי מחייב בחירה זהירה של החולים.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים את המידע הקיים בנוגע לטיפול קו-ראשון במקרים אלו, כאשר ידוע כי קיימת מחלוקת בנושא. הם מדגישים כי טיפול בסטרואידים צפוי להיות יעיל רק במקרים של מחלה פעילה, ולא בחולים בהם תתכן מחלה פיברוטית לא-פעילה. ייתכן וזו הסיבה בגינה 20-25% מהחולים אינם מגיבים לטיפול.
טיפול פומי בסטרואידים הוא נפוץ ויעיל מאוד במקרים של Graves’ Orbitopathy, אך לטיפול תוך-ורידי בסטרואידים עדיפות משמעותית על-פני טיפול פומי. עם זאת, דווח על תופעות לוואי מג’וריות הקשורות למחלה, המינון הניתן ומשטר הטיפול. שיעורי התחלואה והתמותה של טיפול תוך-ורידי בסטרואידים עומדים על 6.5% ו-0.6%, בהתאמה.
בטרם התחלת טיפול תוך-ורידי בסטרואידים החוקרים ממליצים לערוך בדיקות סקר לדלקת כבד, הפרעה בתפקודי כבד, תחלואה קרדיווסקולארית, יתר לחץ דם חמור, סוכרת שאינה מטופלת היטב וגלאוקומה.
יש להעדיף טיפול תוך-ורידי בסטרואידים במרכזים עם ניסיון מספק בתחום. ההמלצה הנוכחית לטיפול בחולים עם Graves’ Orbitopathy פעילה, בדרגה בינונית עד חמורה, הינה קורס של 0.5 גרם של טיפול תוך-ורידי במתילפרדניזולון אחת לשבוע, למשך שישה שבועות, ולאחר מכן 0.25 גרם לשבוע למשך שישה שבועות (מינון מצטבר של 4.5 גרם). יש להקפיד כי המינון המצטבר לא יעלה על 8 גרם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!