ממחקר קוהורט גדול שנערך לאחרונה עולה כי פעילות גופנית עשוייה להגן מפני התנוונות רשתית הקשורה לגיל (AMD – age-related macular degeneration). המחקר פורסם בכתב העת הבריטי לרפואת עיניים (the British Journal of Ophthalmology).

החוקרים ציינו כי ייתכן שמחלה קרדיווסקולרית ו-AMD חולקים גורמי סיכון משותפים. פעילות גופנית משפרת את פרופיל הסיכון הקרדיווסקולרי, הסבירו החוקרים, אולם היו מעט מחקרים שבדקו את הקשר בין פעילות גופנית לשכיחות ארוכת טווח של AMD.

ה- Beaver Dam Eye Studyהוא מחקר המבוסס על אוכלוסייה, שכלל 3874 גברים ונשים בגילאי 43-86 שנים. החוקרים קבעו את השכיחות המצטברת לאורך 15 שנים של AMD על ידי 4 שלבי בדיקה במרווחים של 5 שנים.

החוקרים השתמשו ב- Stereoscopic color fundus photographs כדי לקבוע AMD מוקדם, AMD אקסודטיבי ו- geographic atrophy. בנוסף, ערכו החוקרים שאלון בתחילת המחקר להערכת מידת הפעילות הגופנית.

החוקרים דיווחו כי בהשוואה למטופלים שלא ניהלו אורח חיים פעיל, מטופלים שהשתתפו בפעילות קבועה 3 פעמים בשבוע בתחילת המחקר היו בעלי סיכוי נמוך יותר לפתח AMD אקסודטיבי לאחר בקרת גיל מין, היסטוריה של ארתריטיס, לחץ דם סיסטולי, אינדקס מסת הגוף (BMI), היסטוריה של עישון והשכלה.

לאחר התאמה רבת משתנים, קטגוריה גבוהה יותר של מספר הבלוקים שעוברים המטופלים בהליכה מידי יום נמצאה קשורה לסיכון מופחת ל-AMD אקסודטיבי. פעילות גופנית לא נמצאה קשורה לשכיחות של AMD מוקדם או ל- geographic atrophy.

מגבלות המחקר כללו הערכה של מידת הפעילות הגופנית תוך שימוש בשאלונים, העדר מידע בנוגע למשך הזמן בו המטופלים היו פעילים גופנית, משתתפים שניהלו אורח חיים שאינו פעיל היו בעלי סיכוי נמוך יותר לחזור לבדיקות מעקב, ואפשרות של הימצאות גורמים מבלבלים שלא היו תחת בקרה.

החוקרים סיכמו באומרם כי מידע זה מראה כי יש השפעה מגנה לפעילות גופנית מפני AMD אקסודטיבי, ללא תלות ב-BMI ובגורמים מבלבלים אחרים. מידע זה, כך לדברי החוקרים, מרמז על האפשרות של המצאות התנהגות ניתנת לשינוי שעשוייה להגן מפני התפתחות AMD.

לידיעה המלאה ממדסקייפ    

Br J Ophthalmol. Published online October 31, 2006.