שכיחות של Reticular Pseudodrusen בקרב חולי AMD עם אבחון של גדילת כלי דם כוריאידלים חדשים (מתוך Br J Ophthalmol)

מטרת המחקר הייתה לבדוק את השכיחות של RPD (reticular pseudodrusen) בעיניים עם אבחון של CNV חדש (choroidal neovascularization גדילת כלי דם חדשים העולים מהכורואיד) בחולי AMD (age-related macular degeneration), ולהעריך את הקשר בין RPD, AMD ו-ARM (Age-related maculopathy).

במחקר נערכו שתי סדרות תצפיתיות פרוספקטיביות. בסדרה הראשונה, החוקרים בדקו את שכיחות RPD בחולי AMD עם אבחון חדש של CNV. עיניים עם וללא RPD הושוו בעזרת מבחן Mann-Whitney’s non parametric ומבחן Fisher’s exact עבור המשתנים מין, גיל החולה, העין המעורבת וסוג ה-CNV. בסדרה השנייה, 100 חולים הופנו לפוטוגרפיה של הפונדוס, לאנגיוגרפיה בעזרת פלואורסצין ו/או בעזרת indocyanine green, שעבורם התמונות הראו RPD.

בסדרה הראשונה השתתפו חולים עם אבחנה חדשה של CNV, כאשר 67 היו נשים ו-33 גברים וטווח הגילאים נע בין 57-96 (ממוצע 79.5). CNV היה “קלאסי” ב-32 עיניים,  “סודי” ב-41 עיניים, או הדגים PED (pigment epithelial detachment) ווסקולרי ב-11 עיניים, התרבות אנגיומטוטית רטינלית (RAP) עם או ללא PED ב-13 עיניים או צלקת המורגית או פיברו-ווסקולרית ב-3 עיניים. ל-24 עיניים (24%) היה RPD. השכיחות של RAP הייתה גבוהה יותר משמעותית בעיניים עם RPD לעומת חולים ללא PRD (p=0.0128), למרות המספר הקטן של חולי RAP.

בסדרה השנייה, 100 חולי RPD נאספו במהלך 3 חודשים והתאימו ל-8% של מקרים כוללים המופנים למרכז של החוקרים. מתוכם 77 היו נשים ו-23 גברים, טווח הגילאים נע בין 54-93 (ממוצע 79.2). עיניים עם PRD (155 עיניים) הראו בדרך כלל סימנים של AMD או של ARD, כולל drusen רך (ב-101 עיניים), ו/או אב-נורמליות באפיתל הפיגמנטרי ברשתית (ב-70 עיניים), אטרופיה גיאוגרפית (ב-27 עיניים) ו/או CNV (ב-61 עיניים).

בשני המחקרים, בדיקת אור כחול של הפונדוס הייתה עזרה גדולה באבחון RPD. ל-RPD יש שכיחות גבוהה יותר בקרב חולי AMD עם אבחה חדשה של CNV (24% מהמקרים). RPD קשור בצורה נפוצה עם AMD או עם ARM. תוצאות המחקר הנוכחי מציעות כי עיניים עם RPD יכולות להיות מסווגות כפנוטיפ של ARM.

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן