טרנסלוקציה עצמונית מביאה לשתל מתפקד בסובלים מניוון רשתית הקשור לגיל (מתוך American Journal of Ophthalmology)

ממחקר פרוספקטיבי לא אקראי שנערך לאחרונה, עולה כי טרנסלוקציה עצמונית (autologous translocation) של שתל בעובי מלא של דמית (choroid) ו- retinal pigment epithelium(RPE) מביאה על פי רוב לשתל מתפקד שעובר וסקולריזציה במטופלים הסובלים מניוון רשתית הקשור לגיל (AMDage-related macular degeneration).

המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לרפואת עיניים (The American Journal of Ophthalmology).

מטרת המחקר הייתה להעריך את התוצאות של טרנסלוקציה עצמונית של הדמית הפריפרית (peripheral choroids) ושל ה-RPE ב-45 עיניים של 43 מטופלים הסובלים מ-AMD.

החוקרים ציינו כי כל המטופלים סבלו מאיבוד ראייה כתוצאה מ-AMD. אחרי הוצאה של ה-neovascular complex, רקמה עצמונית היקפית בעובי מלא של RPE, ממברנת Bruch ודמית עברה טרנסלוקציה מה- midperipheryלמקולה. 

החוקרים דיווחו כי חדות הראייה למרחק נע טרם הניתוח בין 20/800 ל-20/40. ראייה לצורך קריאה נעה בין 1.4 ל-0.5 לוג של הגדרת דיוק לצורך קריאה (logRAD). ניתוח תיקון נדרש ב-22 עיניים כתוצאה מ- proliferative vitreoretinopathy(PVR), הפרדות רשתית, macular pucker או vitreous hemorrhage .

עוד עולה מהדיווח, כי 6 חודשים לאחר הניתוח חדות הראייה למרחק נעה בין תפיסת אור בלבד ל-20/50 (עלייה של 15 אותיות ב-4 עיניים). הראייה לצורך קריאה נעה מ-1.4 ל-0.4 logRAD.

החוקרים ציינו עוד, כי הישגי הראייה שהתקבלו לאחר הניתוח לא נמצאו קשורים לסוג ה-AMD.  וסקולריזציה של ההשתלה נראיתה לעין באנגיוגרפיה עם indocyanine green (ICG) ב-40 מ-42 העיניים. במרבית החולים, אוטופלורסנציה של ה- pigment epithelium הייתה תואמת לרוסקולריזציה של השתל וקיבוע של ה- patch הייה חיובי בהתייחס לחדות הראייה.

החוקרים סיכמו באומרם כי טרנסלוקציה עצמונית של שתל בעובי מלא של דמית ו-RPE מביאה על פי רוב לשתל מתפקד שעובר וסקולריזציה. וסקולריזציה הושגה אפילו במטופלים עם geographic atrophy. בנוסף, יציבות הקיבוע ו- microperimetry לפני הטרנסלוקציה של ה- patchעשוייה לסייע בבחירת המטופלים שירוויחו מהניתוח.

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן