מחקר אקראי ומבוקר מוצא כי מתן אטרופין רק פעמיים בשבוע לילדים צעירים הסובלים מ-amblyopia (עין עצלה) שיפר את הראיה לערך של 20/25 לפחות בעין העצלה או לערך טוב לפחות כמו בעין השניה בכמחצית מהחולים.

למחקר שנערך ב-30 מרכזים נרשמו 168 ילדים בגילאי 3-6 שנים. מטרת המחקר היתה להשוות מתן אטרופין במינון של פעמיים במהלך סופי השבוע למתן האטרופין במינון יומי. כעבור 4 חודשים, השתפרה חדות הראיה בעין העצלה ב-2.3 קוים בממוצע בקבוצת סופי השבוע (83 נבדקים) ובקבוצת הטיפול היומי (85 נבדקים).

חדות ראיה של 20/32 או שיפור בשיעור של 3 קוים הושג ב-60% מהילדים. ב-20% מהילדים נדרשה תקופה ממושכת יותר להשגת הצלחה, והראיה המשיכה להשתפר בקרב רבים מהילדים שהמשיכו בטיפול לאחר השלמת המחקר.

אחד החוקרים, שהציג את התוצאות במפגש השנתי של ה-American Academy of Ophthalmology וה-European Society of Ophthalmology, ד”ר Repka, מסביר כי התוצאות היו דומות מאוד בשתי הקבוצות וכי לא נמצא הבדל בשיעור השיפור משום בחינה.

אטרופין לא אושר על-ידי ה-FDA לטיפול ב-amblyopia ואיננו מצוי בשימוש נרחבף לדברי ד”ר Repka. הוא מציין כי החוקרים ערכו את המחקר כמעקב למחקרים הקודם שהראה כי מתן אטרופין יעיל כמו חבישת העין הטובה של הילד לטיפול ב-amblyopia.

במחקר השתתפו רק ילדים שסבלו מ-amblyopia בשל פזילה, בשל anisometropia, או בשל שני המצבים. ההרשמה למחקר נערכה בין יוני 2002 לאפריל 2003. על חדות הראיה בעין העצלה היה להמצא בערכים שבין 20/40 ו-20/80.

כל הילדים קיבלו מנה של טיפה אחת של אטרופין במינון של 1% בעין הבריאה. ההבדל היחיד בין הקבוצות היה שהראשונה קיבלה את הטיפול באופן יומי והשניה קיבלה את הטיפול פעמיים בשבוע, ביום שבת וביום ראשון.

ד”ר Isenberg, משתתף במפגש ששבח את המחקר, מסביר כי הענות החולים עומדת בבסיס הנושא. הוא מציין כי שיעור ההענות בשתי הקבוצות היה משופר ביחס לפרסומים המעידים על הענות בשיעור נמוך מ-50% בטיפול באמצעות חבישת העין. שיעור ההתמדה בטיפול היה גבוה מ-75% בקרב 68% מהנבדקים בקבוצת סופי השבוע ובקרב 75% מהנבדקים בקבוצת הטיפול היומי.

מקרה אחד של תופעות לוואי שגרמו לילד להפסיק את הטיפול התרחש בקבוצת הטיפול היומי. 98% מהילדים שקיבלו אטרופין בסופי השבוע ו-93% מהילדים שקיבלו את הטיפול היומי השלימו את המחקר.

ד”ר Isenberg מסכם כי הטיפול בסופי השבוע הוא בטוח וכי התגובה צריכה להבחן באופן פרטני משום ש-20%-50% מהחולים עלולים להזדקק לטיפול לאורך תקופה ממושכת יותר מ-4 חודשים בכדי לקבל את התוצאות הרצויות.