זמן החבישה המומלץ במקרים חמורים של עין עצלה בילדים


מחקר אקראי, רטרטספקטיבי, רב-מרכזי שנערך לאחרונה ב-32 אתרים עורך השוואה בין חבישה מלאה של העין (חבישה קבועה או חבישה עם פתיחה למשך שעה אחת) לבין חבישת העין למשך 6 שעות ביום שהינה הטיפול הרשום במקרים חמורים של עין עצלה (amblyopia) בילדים מתחת לגיל 7 שנים.

במחקר השתתפו 175 ילדים מתחת לגיל 7 שנים הסובלים מעין עצלה בתחום של 20/100 20/400. הילדים נבחרו באופן אקראי לחבישה קבועה או לחבישה למשך 6 שעות ביום, וכולם ביצעו תרגילים מסוג near-visual במשך שעה ביום במהלך תקופת החבישה.

לאחר 4 חודשים בדקו החוקרים את חדות הראיה בעין העצלה. החוקרים מוצאים כי חדות הראיה בעין העצלה השתפרה בשיעור דומה בשתי הקבוצות. השיפור שנמדד בחדות הראיה בעין העצלה כעבור 4 חודשים מתחילת הניסוי היה 4.8 קוים בממוצע בקבוצה שעברה חבישה למשך 6 שעות, ו-4.7 קוים בממוצע בקבוצה שעברה חבישה קבועה (P=0.45).

החוקרים מסיקים כי בילדים הסובלים מבעיה חמורה של עין עצלה בגילאי 3-7 שנים, 6 שעות של חבישה יומית יוצרות שיפור בשיעור דומה בחדות הראיה לשיפור שיוצרת חבישה קבועה.

Opthalmology 110:2075-87

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן