תסמונת קושינג אקטופית מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים משמעותית ועליה בהיקף תחלואה בחולים עם גידולים נוירו-אנדוקריניים, כאשר שיעורי ההישרדות הנמוכים נובעים בעיקר מעודף רמות קורטיזול בדם ולא מהתקדמות הגידול, כך מדווחים חוקרים מגרמניה במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר TriNetX Global Collaborative Network להערכת הקשר בין תסמונת קושינג אקטופית עם הישרדות כוללת ותוצאים קליניים בחולים עם גידולים נוירו-אנדוקריניים.

מדגם המחקר כלל 264 חולים עם גידולים נוירו-אנדוקריניים ותסמונת קושינג אקטופית, אשר זוהו על-בסיס קודי אבחנה, והתאימו להם מספר דומה של חולים ללא תסמונת קושינג אקטופית.

התוצא העיקרי היה הישרדות כוללת; תוצאים משניים כללו אשפוז מכל-סיבה, זיהומים חמורים, אירועי תרומבואמבוליזם ורידי, סיבוכים מטבוליים, הפרעה בתפקוד איברים והתפתחות גרורות.

שיעורי ההישרדות נבחנו לאחר 2, 4, 6 ו-8 שנים ויתר התוצאים נבחנו לאחר 4 ו-8 שנים.

בקרב חולים עם גידולים נוירו-אנדוקריניים, באלו עם תסמונת קושינג אקטופית תועדה הישרדות קצרה יותר משמעותית בהשוואה לאלו ללא תסמונת קושינג אקטופית בכל נקודות הזמן, עם שיעורי הישרדות משוערים לאחר שמונה שנים של 55.1% לעומת 71.2% (יחס סיכון של 1.848, p<0.001).

לאחר 4 שנים ו-8 שנים, בחולים עם תסמונת קושינג אקטופית תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לאשפוז בהשוואה לאלו ללא תסמונת קושינג אקטופית. עוד דווח על סיכון מוגבר לאירועי תרומבואמבוליזם ורידי, זיהומים חמורים דוגמת דלקת ריאות ואלח-דם וסיבוכים מטבוליים כולל יתר לחץ דם, סוכרת והיפוקלמיה.

שיעורי הופעת גרורות חדשות לכבד, עצם או כל אתר משני לא היו שונים משמעותית בין חולים עם וללא תסמונת קושינג אקטופית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על שיעורי תמותה גבוהים יותר בחולים עם תסמונת קושינג אקטופית משנית לגידולים נוירו-אנדוקריניים, זאת בעיקר בשל סיבוכים משנית לקושינג ולא בשל אגרסיביות הגידול.

J Clin Endocrinol Metab, July 23, 2026

לידיעה במדסקייפ