טיפול תוך-ורידי בסידן ומגנזיום אינו מונע רעילות עצבית עקב טיפול ב-Oxaliplatin (מתוך J Clin Oncol)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology, עולה כי טיפול תוך-ורידי בסידן ומגנזיום אינו מונע פגיעה בעצבים תחושתיים על-רקע טיפול ב-Oxaliplatin.

החוקרים כותבים כי לטיפול בסידן ומגנזיום אין תועלת במקרים אלו ויש לנקוט משנה זהירות, בהעדר נתונים התומכים בגישה זו. סידן ומגנזיום הניתנים לפני או לאחר משלב FOLFOX (Fluorouracil, Leucovorin ו-Oxaliplatin), הינו המשטר הנפוץ ביותר למניעת פגיעה עצבית עקב הטיפול הכימותרפי. עם זאת, שני מחקרים מוקדמים שהופסקו מוקדם הצביעו על תוצאות סותרות באשר לתועלת של הטיפול.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים ערכו מחקר מבוקר-פלסבו בשלב 3, שכלל 353 חולים עם ממאירות של המעי הגס, שקיבלו טיפול אדג’וונטי ב-FOLFOX.

מהתוצאות עולה כי אין הבדלים משמעותיים בין שלוש קבוצות המחקר (טיפול בסידן ומגנזיום לפני ואחרי Oxaliplatin, פלסבו לפני ואחרי Oxaliplatin, או סידן ומגנזיום לפני ופלסבו לאחר Oxaliplatin) להקלה על רעילות עצבית במהלך חמשת הימים הראשונים לאחר כל מנת Oxaliplatin.

בדומה, לאורך 12 מחזורי טיפול (שישה חודשים) של FOLFOX, שלוש הקבוצות לא היו שונות משמעותית בהערכת נוירופתיה תחושתית, נוירופתיה מוטורית, או נוירופתיה אוטונומית.

ההיארעות של רעילות עצבית בדרגה 2 , או גרוע יותר, הייתה דומה מאוד עם טיפול בסידן ומגנזיום לפני ואחרי הטיפול הכימותרפי (43%), עם טיפול בסידן ומגנזיום ולאחר מכן פלסבו (46%) או עם מתן פלסבו לפני ואחרי הטיפול (45%), ולא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בזמן עד להופעת נוירופתיה.

רעילות קלינית לא הייתה שונה משמעותית בין קבוצות הטיפול, והן התועלת והן הרעילות היו דומות בניתוחים לפי גיל, מין, שלב מחלה ומשטרי FOLFOX ספציפיים..

לסיכום, ממצאי המחקר אינם תומכים במתן סידן/מגנזיום להגנה מפני פגיעה עצבית על-רקע טיפול ב-Oxaliplatin.

J Clin Oncol 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן