אחרי כארבעה עשורים של עליה משמעותית בשכיחות ההשמנה, נצפתה מגמה יציבה בעשורים האחרונים. בעשור שבין 2004-2014 נצפתה ירידה מתונה בשכיחות השמנה חמורה (Severe Obesity) בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה בארה”ב. עם זאת, אין זה ברור האם מגמה זו נמשכה והאם היא מייצגת את כלל אוכלוסיית ארה”ב.

בארה”ב קיימת תוכנית תמיכה תזונתית פדרלית לאמהות לילדים עד גיל 5, ילודים וילדים מאוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה אשר נמצאים/ות בסכנה תזונתית.

השמנה חמורה מאובחנת בילדים הנמצאים על אחוזון BMI גדול מ-120 אחוז מהאחוזון ה-95 של BMI לגיל ומין, או BMI מעל 35 ק”ג למטר רבוע.

מטרת המחקר הייתה לבחון את שכיחות ואת מגמות ההשמנה החמורה בקרב בני שנתיים וארבע שנים. במחקר נכללו 16.6 מיליון ילדים הלוקחים חלק בתוכנית התזונתית הפדרלית, ובעזרת ניתוחים סטטיסטיים אותרו נקודות המפנה במגמות השכיחות (Prevalence).

בקרב ילדים בגילאי שנתיים וארבע שנים, שכיחות ההשמנה החמורה, שהייתה 2.1 אחוז בשנת 2010, ירדה ל1.6 אחוז ב-2016 ואז עלתה חזרה לשכיחות של שני אחוז ב-2020. המחקר הצביע על כך שמגמת הירידה בשכיחות ההשמנה החמורה, שנצפתה בשנים שקדמו למחקר, המשיכה בשנים 2010-2016. הירידה המשמעותית ביותר נצפתה בקרב ילדים היספנים, אסייתים ובקרב ילידי האיים -הפאסיפיים בני ארבע שנים. החל מ-2016 נצפה שינוי מגמה קל אך מדאיג של עליה בשכיחות ההשמנה החמורה בקרב משתתפי המחקר. ב-21 מתוך 56 המדינות נצפתה עליה משמעותית בשכיחות ההשמנה החמורה בקרב בני שנתיים וארבע שנים. החוקרים סוברים שייתכן ושינוי המגמה המשמעותי הזה מעיד על כך שתוכנית ההתערבות הפדרלית המניעתית אינה אפקטיבית כבעבר, ונדרשת הערכה מחודשת ושינוי התוכנית על מנת להתמודד עם המגמה החדשה. העלייה המשמעותית ביותר נצפתה בקרב ילדים היספנים בני ארבע שנים.

החוקרים הדגישו את הצורך באיתור מוקדם והפניה למרכזי טיפול משפחתיים על מנת להתמודד עם המגמה החדשה.