ירידה דומה במשקל הגוף עם דיאטה דלת-קלוריות לעומת צום לסירוגין (JAMA Intern Med)

במאמר שפורסם במהלך חודש מאי בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי היקף הירידה במשקל לאחר שישה חודשים ושמירה על המשקל שאבד ומדדי סיכון קרדיווסקולארי לאחר 12 חודשים היו דומים עם משטר צום לסירוגין או דיאטה דלת-קלוריות.

מטרת המחקר הייתה לערוך השוואה של השפעות משטר דיאטה עם הגבלה קלורית ומשטר צום לסירוגין (צום כל יומיים) על ירידה במשקל, שמירת הירידה במשקל ומדדי סיכון למחלות לב וכלי דם.

המחקר נערך בין אוקטובר 2011 ועד ינואר 2015 במרכז יחיד וכלל מבוגרים שמנים (18-64 שנים, מדד מסת גוף ממוצע של 34).  המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות למשך שנה אחת: צום לסירוגין (צריכת 25% מהצרכים האנרגטיים בימי צום; 125% בשאר הימים), הגבלה קלורית (צריכת 75% מהצרכים האנרגטיים בכל יום), או קבוצת ביקורת ללא התערבות. המחקר כלל שלב ירידה במשקל בן שישה חודשים ולאחריו שישה חודשים שלב שמירה על המשקל.

התוצא העיקרי היה השינוי במשקל הגוף. תוצאים משניים כללו היענות להתערבות התזונתית ומדדי סיכון למחלות לב וכלי דם.

מדגם המחקר כלל 100 משתתפים (86 נשים, 14 גברים, גיל ממוצע של 44 שנים). שיעורי הפרישה מהמחקר היו הגבוהים ביותר בקבוצת צום לסירוגין (13/34 משתתפים, 38%), בהשוואה להגבלה קלורית (10/35 משתתפים, 29%) וקבוצת ביקורת (8/31 משתתפים, 26%). בהשוואה לקבוצת הביקורת, היקף הירידה הממוצעת במשקל הגוף היה דומה בקרב משתתפים בקבוצת צום לסירוגין והגבלה קלורית לאחר שישה חודשים (6.8%- לעומת 6.8%-) וגם לאחר 12 חודשים (6.0%- לעומת 5.3%-).

המשתתפים תחת משטר צום לסירוגין צרכו יותר מהמותר בימי צום ופחות מהמותר בימי אוכל, בעוד שאלו בקבוצת הגבלה קלורית לרוב ענו על היעדים שנקבעו להם.

החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות במדדי לחץ דם, קצב לב, טריגליצרידים, רמות סוכר או אינסולין בצום, תנגודת לאינסולין, ריכוזי CRP או הומוציסטאין לאחר 6 או 12 חודשים. רמות HDL לאחר שישה חודשים עלו משמעותית בקבוצת צום לסירוגין (6.2 מ”ג/ד”ל) אך לא לאחר 12 חודשים (1.0 מ”ג/ד”ל), בהשוואה להגבלה קלורית. רמות LDL היו גבוהות יותר משמעותית לאחר 12 חודשים בקבוצת צום לסירוגין (11.5 מ”ג/ד”ל), בהשוואה לקבוצת הגבלה קלורית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי משטר צום לסירוגין לא הוביל להיענות גבוהה יותר, ירידה גדולה יותר במשקל הגוף או הגנה לבבית טובה יותר, בהשוואה לדיאטת הגבלה קלורית.

JAMA Intern Med. Published online May 1, 2107

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן