מומחי ה-AACE (American Association of Clinical Endocrinologists) ו-ACE (American College of Endocrinology) ממליצים על הגדרה חדשה של השמנת-יתר, הלוקחת בחשבון את הסיבוכים ביחד עם מדד מסת הגוף.

ההמלצות הנוכחיות מהוות את הצעד האחרון בתהליך מתמשך לפתח גישות חדשות להשמנת-יתר, על-בסיס הסיווג של השמנת-יתר כמחלה כרונית ע”י ה-American Medical Association. הצורך בהגדרה חדשה של השמנת-יתר הינו בין הרעיונות העיקריים שעלו מכינוס בנושא שנערך במרץ 2014, שכלל רופאים, חוקרים, מדענים, אנשי ממשלה ותעשייה וחברות ביטוח.

במסמך החדש, הצפוי להישלח למשתתפי הכנס לפני פרסומו, קוראים המומחים לסיווג המטופלים על-בסיס מדד מסת גוף ומספר הסיבוכים הקשורים בהשמנה, לאחר מכן ממליצים על גישה טיפולית בהתאם לשלב המחלה. המודל כולל שימוש באלגוריתם לטיפול בהשמנה של ה-AACE, שפורסם באפריל 2013 כחלק מאלגוריתם לטיפול בסוכרת.

הגישה החדשה מבוססת על סיווג המטופלים לאחת מחמש קטגוריות:

1.      משקל תקין (מדד מסת גוף נמוך מ-25).

2.      עודף-משקל (מדד מסת גוף בטווח 25-29.9, ללא סיבוכים על-רקע השמנה).

3.      השמנה שלב 0 (מדד מסת גוף של 30 ומעלה וללא סיבוכים על-רקע השמנה).

4.      השמנה שלב 1 (מדד מסת גוף של 25 ומעלה ונוכחות לפחות סיבוך אחד בדרגה קלה-עד-בינונית על-רקע השמנה).

5.      השמנה שלב 2 (מדד מסת גוף של 25 ומעלה ונוכחות לפחות סיבוך אחד בדרגה חמורה על-רקע השמנה).

סיבוכים על-רקע השמנת-יתר כוללים את הבאים: תסמונת מטבולית, קדם-סוכרת, סוכרת מסוג 2, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול, תסמונת שחלות פוליציסטיות, דום נשימה בשינה, אוסטיאוארתריטיס, GERD ומוגבלות/חוסר-ניידות.

הטיפולים המומלצים כוללים שינוי אורחות חיים באלו עם השמנה בשלב 0; שינוי אינטנסיבי של אורחות החיים וטיפול התנהגותי, עם או ללא טיפול תרופתי, באלו עם השמנה בשלב 1; ושינוי אינטנסיבי של אורחות החיים/טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי, עם אפשרות להשלמת ניתוח בריאטרי, באלו עם השמנה בשלב 2.

המטרה הייתה ליצור אבחנה בעלת משמעות רפואית וצעדי פעולה לטיפול בהשמנת-יתר, כך שניתן יהיה להסביר במה מטפלים ומדוע מטפלים כך.

מתוך הכנס השנתי ה-23 מטעם ה-AACE

לידיעה במדסקייפ