במאמר המתפרסם היום ב”הארץ” מציגה התזונאית הקלינית איילת קלטר את הבעייתיות של השימוש במדד ה-BMI כקריטריון יחיד לזיהוי השמנה, וכן את הגישה לפיה השמנת יתר קשורה באופן מובהק לעלייה בסיכון לחתלואה ותמותה.
בסקירה מוצגים מימצאי מחקרים מהם עולה שהשמנה קלה (BMI בין 25-30 ) הייתה קשורה דווקא לסיכון מופחת לתמותה בהשוואה לבעלי משקל תקין. במאמר מוצג גם “פרדוקס ההשמנה” , היינו שדווקא אנשים שמנים שרדו טוב יותר התקפי לב מאשר כאלה במשקל תקין.
המסקנות אליה מגיע קלטר במאמר הן שהקשר השמנה-בריאות כנראה מורכב יותר ואינו תלוי ב-BMI בלבד וכנראה שהרבה תלוי באופן התפקוד של תאי השומן שהם הם כנראה אלה שאחראים על התפקוד הקרדיו-מטבולי.
הערת המערכת: צריך להיזהר כמובן שלא להתבלבל. השמנת יתר חולנית, בין אם היא מוגדרת ע”פ BMI (מעל 35-40) או היקף מתניים (מעל 120-140 ס”מ) היא בודאי גורם סיכון משמעותי לתחלואת לב, סרטן ועוד. סביר עם זאת, שאנשים עם השמנת יתר כזו הפעילים גופנית עשויים להקטין את רמת הסיכון שלהם.
נראה שאכן בדרגות הנמוכות יותר של השמנת היתר העדויות פחות ברורות, וההשפעה שיש למרכיבים נוספים כמו סוג ואיכות התזונה, פעילות גופנית , עישון וגורמים נוספים היא גבוהה ומשמעותית יותר על הבריאות הקרדיו-מטבולית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!