מיקור המונים, הוא תחום חדש שכשמו כן הוא להציג שאלה או לבקש עזרה מקבוצת אנשים נרחבת. המונח שנקרא באנגלית crowdsourcing הוטבע ב- 2006 ונהיה שימושי ביותר בעידן האינטרנט.
בחקר תחום חכמת ההמונים לשימושיות (גם בריאות) החליטו החוקרים מאוניברסיטת ורמונט להתחכם ובמקום לשאול רק מה יענה ההמון לשאלה שמעלים בפניו, לשאול גם האם ההמון יכול להחליט איזה שאלה כדאי לשאול ולהיות הוא המומחה?
התשובה למחקרם היא – כן.
החוקרים בחנו עם מתנדבים שביקרו בשני אתרי אינטרנט שונים, האם הם יכולים להציב, לכוון ולענות על שאלות איש את רעהו שיכולות לחזות את משקלו של המתנדב או את צריכת החשמל בביתו.
הניסוי נחל הצלחה, התשובות לשאלות שנשאלו מבקרי האתר הובילו למודלים שניבאו בהצלחה את צריכת החשמל החודשית ואת ה- BMI של המבקר באתר.
מעניין לראות שההמון יכול להגיע לשאלות חכמות המובילות לתאוריות מעניינות. ניתן לפיכך לרתום את חוכמת ההמונים כדי לקבוע איזה משתנים כדאי לחקור ובו זמנית לייצר מאגר נתונים מהתגובות לשאלות שהם שואלים אחד את השני.
התוצאה מודל חוכמת ההמונים.
חלק מהשאלות שהוצבו על ידי המתנדבים היו טריויאליות. למשל, באתר שנועד לחקור את משקל הגוף של הגולש בו, הוצבה השאלה האם אתה חושב שאתה שמן? ואין זה פלא שזאת היתה שאלה חזקה בתחזית המשקל של הגולש.
לעומת זאת היו שאלות שהוצגו ולא היו מובנות מאליהן אך מעניינות בתוצאותיהן.
למשל, כמה פעמים בחודש אתה מאונן? היתה שאלה שתשובה עליה ניבאה יותר בדיוק את משקלו של הנשאל מהשאלה כמה פעמים ביום אתה אוכל?
כמו שציפו, לעתים היתה להמון אינטואיציה בנושא שהוחמצה על ידי מומחים בתחום.
נראה שלקיצוניים במשקלם (שמנים או רזים) יש הסברים למצבם שאינם פשוטים כמו אלה הנשענים רק על אוכל או התעמלות ולכן הם מציעים הצעות שהמומחים מחמיצים.
החוקרים שמו לב שהמשתנים שהתגלו עם השאלות והתשובות המתפתחות, היו קשורים ישירות לתוצאות כמו משקל הגוף ולא בהכרח לסיבות למשקל. אבל שכלול בגישה כן יוכל להוביל לכיוון של הבנת הסיבות ולדרכי התמודדות עם בעיות משקל.
האם זאת דרך חדשה למדע? הקהל יחליט מה מעניין לחקור ויעלה על כיוונים שהמומחים אולי מחמיצים.
בכל מקרה זה יזרז את התקדמות המדע.
IEEE Transactions: Systems, Man and Cybernetics, 2012, 99, 1-10
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!