רמות חומצה אורית בדם מנבאת רזרבה שחלתית בנשים  (Fertil Steril)

במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות חומצה אורית גבוהות בדם מלוות ברזרבה שחלתית טובה יותר ורמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) גבוהות יותר, למרות סיכון מוגבר לתגובה שחלתית ירודה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין רמות חומצה אורית בדם ובין רזרבה שחלתית. הם השלימו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי ומחקר רנדומיזציה מנדליאנית, שהתבסס על נתונים אודות 8,257 נשים עם הפרעת פוריות אשר סיימו טיפול הפריה חוץ גופית ראשון בין מאי 2017 ועד דצמבר 2021.

החוקרים בחנו את החשיבות של רמות חומצה אורית בדם ואת רמות חומצה אורית הצפויות על-בסיס הפרופיל הגנטי.

במחקר הרטרוספקטיבי, כל המדדים להערכה רזרבה שחלתית היו שונים משמעותית בין רבעוני חומצה אורית בדם: עליה של פי שתיים בחומצה אורית לוותה ברמות AMH גבוהות יותר (β = 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.95), ספירת זקיקים אנטרליים (יחס היארעות מתוקן של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.14), רמות LH  (β = 0.53, רווח בר-סמך 95% של 0.28-0.78), סיכון מופחת לתגובה שחלתית לפי Bologna (יחס סיכויים מתוקן של 0.97, רווח בר-סמך 95% של 0.95-0.99) ותגובה שחלתית ירודה באלו בקבוצה 2-4 לפי סיווג Posidon (קבוצה 2: יחס סיכויים של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.71; קבוצה 3: יחס סיכויים של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.78; קבוצה 4: יחס סיכויים של 0.50, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.55), בעוד שבאלו בקבוצה 1 נרשם סיכון מוגבר (יחס סיכויים של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.41).

מתוצאות רנדמיזציה מנדליאנית עולה קשר מובהק סטטיסטית בין רמות חומצה אורית צפויות על-בסיס ההרכב הגנטי ובין רמות AMH (β = 0.08, רווח בר-סמך 95% של 0.04-0.12), אך לא זוהה קשר בין חומצה אורית ובין תסמונת שחלות פוליציסטיות או הורמונים נלווים אחרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של רמות חומצה אורית בחיזוי רזרבה שחלתית.

Fertil Steril, Feb 12, 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן