מתן תוך-ורידי של מגנזיום סולפט לנשים הרות בסיכון ללידה מוקדמת לאחר 30-34 שבועות היריון לא הוביל לשיפור תוצא עיקרי של תמותה או שיתוק מוחין בצאצא עד גיל שנתיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי מתן מגנזיום סולפט לנשי הרות לפני 30 שבועות היריון עשוי לשפר את סיכויי ההישרדות ללא שיתוק מוחין של הצאצא, כאשר ההנחיות ממליצות על התערבות זו, אך אין קונצנזוס באשר לגיל ההיריון האופטימאלי לטיפול זה.

מחקר MAGNETA כלל 1,433 נשים הרות (גיל ממוצע של 30.6 שנים) בסיכון ללידה מוקדמת, אשר היו צפויות ללדת או תוכננו ללדת בתוך 24 שעות. המשתתפות חולקו באקראי לקבלת מגנזיום סולפט במינון 4 גרם או פלסבו דרך הוריד בשבועות 30-34 להיריון.

הילדים ששרדו עברו הערכה ע”י רופא ילדים מוקדם ככל הניתן כאשר הילדים הגיעו לגיל שנתיים. ההערכה כללה בדיקה נוירולוגית לאבחון שיתוק מוחין, אשר הוגדר כאובדן תפקוד מוטורי וטונוס או כוח שרירים חריג.

מבין 1,679 התינוקות שנכללו במחקר, כ-81% נכללו בהערכת התוצא העיקרי של תמותה או שיתוק מוחין.

שיעורי התמותה או שיתוק מוחין לאחר שנתיים עמדו על 3.3% בילדים בזרוע מגנזיום סולפט ועל 2.7% בזרוע הפלסבו (הבדל בסיכון של 0.61%,סיכון יחסי מתוקן של 1.19, p=0.57).

באשר לתוצאים אחרים, מספר נמוך משמעותית של תינוקות בזרוע מגנזיום סולפט פיתחו תסמונת מצוקה נשימתית ביילוד (סיכון יחסי מתוקן של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.76-0.95) או מחלת ריאות כרונית (סיכון יחסי מתוקן של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.48-0.99), אך זאת לצד שיעור גבוה יותר של בעיות התנהגותי (10% לעומת 6%, סיכון יחסי מתוקן של 1.66, p=0.04).

אירועים חריגים היו נפוצים יותר בזרוע ההתערבות, כולל תגובות על-רקע העירוי, דוגמת בחילות, הקאות, הסמקה ואי-נוחות בזרוע הזריקה, אך לא תועדו אירועים קרדיווסקולאריים או נשימתיים חמורים בעקבות ההתערבות במחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בהנחיית השימוש במגנזיום לטיפול בנשים בסיכון ללידה מוקדמת. דרוש מעקב נוסף על-מנת להבין טוב יותר את המאזן בין התועלת האפשרית והסיכון הכרוך בהתערבות זו בשלב מאוחר יותר בתקופת הילדות.

JAMA, Aug 15, 2023

לידיעה במדסקייפ