מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה קשר בין גיל ההיריון ובין הבדלים משמעותיים במספר מדדים אלקטרו קרדיוגרפיים בתינוק, קשר אשר נותר גם לאחר תקנון למשתנים שונים, עדות להשפעה ישירה של גיל ההיריון על התפתחות הפרעות הולכה בלב התינוק.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פענוח תרשימי אק”ג של תינוקות הינו אתגר לא פשוט לאור השינויים הרבים במערכת הקרדיווסקולארית בתקופה זו. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של גיל ההיריון על תרשימי אק”ג של תינוקות וליצור ערכי ייחוס ספציפיים לגיל היריון.
מחקר Copenhagen Baby Heart Study הינו מחקר פרוספקטיבי באוכלוסיה הכללית, הכולל הערכה לבבית של התינוקות. תרשימי אק”ג ובדיקות אקו-לב הושלמו באופן שיטתי, כאשר החוקרים תיעדו את גיל ההיריון, משקל, גובה ומשתנים נוספים בתחילת הדרך.
מדגם המחקר כלל 16,462 תינוקות (52% בנים) עם אקו-לב תקין. הגיל החציוני של התינוקות עמד על 11 ימים (טווח 0-30 ימים) וחציון גיל ההיריון היה 281 ימים (טווח בין 238 עד 301 ימים). מניתוח מדדי אק”ג כפונקציה של גיל ההיריון עלה השפעה של גיל ההיריון כמעט על כל מדדי אק”ג. ההשפעה הגדולה ביותר של גיל ההיריון הייתה על קצב הלב (147 לעומת 139 פעימות/דקה), ציר QRS (103 לעומת 116 מעלות) ואמפליטודה מקסימאלית של גל R בליד V1 (0.97 לעומת 1.19 מיליוולט) בתינוקות שנולדו עד שבוע 35 לעומת אלו שנולדו בשבוע 42, או מאוחר יותר, בהתאמה.
בבנים תועד מקטע PR ומרווחי QRS ארוכים יותר וסטייה ימינה של ציר QRS.
ההשפעה של גיל ההיריון נותרה לאחר תקנון למשתנים שונים.
ממצאי המחקר תומכים בהשפעה אפשרית של גיל ההיריון על מערכת ההולכה של התינוק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!