מהו הטיפול הטוב ביותר לדימום כבד משנית למיומות ברחם? (Obstet Gynecol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי בנשים עם מיומות רחמיות, טיפול חד-יומי ב-Relugolix, אנטגוניסט פומי ל-GnRH (Gonadotropin Releasing Hormone), אינו-נחות בהשוואה לטיפול חודשי ב-Leuprorerlin לשיפור דימום וסתי כבד לאחר 6-12 שבועות טיפול. יתרה מזאת, לטיפול הייתה השפעה מהירה יותר על דימום וסתי ונסבל היטב.

מטרת המחקר הייתה לבחון את העדר הנחיתות של Relugolix, בהשוואה ל-Leuprorelin Acetate בהפחתת דימום וסתי כבד משנית למיומות רחמיות.

החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות שכלל נשים לפני-מנופאוזה עם מיומות רחמיות ודימום וסתי כבד. המשתתפות במחקר חולקו באקראי לטיפול ב- Relugolix (40 מ”ג, מתן פומי פעם ביום) או Leuprorelin Acetate (1.88 מ”ג או 3.75 מ”ג, זריקה חודשית) למשך 24 שבועות. התוצא העיקרי היה שיעור הנשים עם מדד Pictorial Blood Loss Assessment Chart Score של פחות מעשר נקודות בשבועות 6-12. תוצאי סיום משניים כללו את נפח הרחם ומיומות וריכוז המוגלובין.

בתקופה שבין מרץ 2016 ועד ספטמבר 2017 חולקו באקראי 281 נשים (139 נשים טופלו ב- Relugolix ו-142 נשים טופלו ב-Leuprorelin). המאפיינים הדמוגרפיים היו די דומים בין שתי הקבוצות: מדד Pictorial Blood Loss Assessment Chart Score ממוצע עמד על 254.3 בקבוצת הטיפול ב-Relugolix ועל 263.7 בקבוצת הטיפול ב-Leuprorelin.

שיעור הנשים עם מדד Pictorial Blood Loss Assessment Chart Score של פחות מעשר בשבועות 6-12 עמד על 82.2% בקבוצת הטיפול ב-Relugolix ועל 83.1% בקבוצת הטיפול ב-Leuprorelin, עדות להעדר-נחיתות של Relugolix בהשוואה ל-Leuprorelin. הירידה בנפח המיומה והרחם והעליה בריכוז המוגלובין היו דומים בשתי הקבוצות.

הטיפול ב-Relugolix לווה בהשפעה מוקדמת יותר של הדימום הווסתי, בהשוואה ל-Leuprorelin (מדד Pictorial Blood Loss Assessment Chart Score של פחות מ-10 ב-64.2% לעומת 31.7% בשבועות 2-6 ומדד אפסי ב-52.6% לעומת 21.8% בשבועות 2-6) והתאוששות מהירה יותר של הווסת לאחר הפסקת טיפול (חציון של 37 ימים עם Relugolix ושל 65 ימים עם Leuprorelin).

אירועים חריגים וירידה בצפיפות העצם היו דומים בשתי קבוצות הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים עם מיומות רחמיות, טיפול ב-Relugolix אינו-נחות בהשוואה לטיפול ב-Leuprorelin לשיפור דימום ווסתי כבד. יתרה מזאת, מתן Relugolix לווה בהשפעה מהירה יותר על הדימום הווסתי ובסך הכול, הטיפול נסבל היטב.

Obstet Gynecol. 2019;133:423-433.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן