עליה חדה בתחלואה אימהית בקרב אימהות מבוגרות (PLOS Med)

הסיכון לתחלואה אימהית מסכנת-חיים, כולל אי-ספיקת כליות, תסחיף מי שפיר, הלם ותחלואה לבבית עולה באופן חד בקרב אימהות מעל גיל 39 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. יתרה מזאת, בנשים בגילאי 49 שנים ומעלה, שיעורי תחלואה אימהית חמורה עשויים להיות גבוהים ויתר משיעורי התמותה או תחלואה חמורה בקרב היילודים שלהן.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כללו 828,269 הריונות יחידים בקרב נשים בגילאי 15-60 שנים במדינת וושינגטון בין 1 בינואר, 2003, ועד 31 בדצמבר, 2013. החוקרים ניתחו את הנתונים משני מאגרי נתונים שכללו נתונים דמוגרפיים ומאפייני הריון ולידה וכן נתוני אשפוזים עם פרטים אודות תחלואה של האם והיילוד.

במהלך המחקר נערכה השוואה בין שיעורי התמותה ותחלואה חמורה בקרב אימהות לפי גילאים: 15-19, 20-24, 25-29, 30-34, 35-39, 40-44 ו-45-49 שנים. החוקרים לקחו בחשבון ערפלנים אפשריים כולל ולדנות, מדד מסת גוף וטיפולי פוריות.

החוקרים מדווחים כי ההבדל בסיכון לתחלואה אימהית חמורה עלה עם גיל האימהות בהשוואה לאימהות בגילאי 25-29 שנים: 0.9% (רווח בר-סמך של 0.7-1.2%) בקרב אלו בגילאי 40-44 שנים, 1.6% (0.7-2.8%) באלו בגילאי 45-49 שנים הגיע ל-6.4% (1.7-18.2%) באלו בגילאי 50 שנים ומעלה.

השיעורים האבסולוטיים ויחסי הסיכויים היו קטנים יותר לאחר תקנון לגורמים דמוגרפיים וגורמים טרם ההיריון, אך נותרו מוגברים בהערכת אלח-דם בקרב נערות ועבור כל התחלואות בקרב נשים מבוגרות יותר.

באשר לסיבוכים ספציפיים, הניתוח המתוקן העיד כי באימהות בגילאי 35-39 שנים שיעורים מוגברים של הלם מיילדותי, בהשוואה לנשים בגילאי 25-29 שנים (יחס סיכויים מתוקן של 2.6), בעוד שבאימהות בגילאי 40-44 שנים שיעורים מוגברים של תסחיף מי שפיר (יחס סיכויים מתוקן של 8.0).

באימהות בגילאי 45-49 שנים תועדו שיעורים גבוהים יותר של כשל כלייתי (יחס סיכויים מתוקן של 15.9), סיבוכי התערבויות מיילדותיות (יחס סיכויים מתוקן של 4.7) ואשפוזים ליחידת טיפול נמרץ (יחס סיכויים מתוקן של 4.8). בנוסף, שיעורי אלח-דם אימהי היו גבוהים יותר משמעותית בקרב אימהות-נערות, בהשוואה לאימהות בגילאי 25-29 שנים (יחס סיכויים מתוקן של 1.2).

החוקרים כותבים כי נשים צעירות ובריאות עשויות לפצות ולמסך תסמינים דוגמת ירידה ברמת הכרה ותת לחץ דם פתולוגי. ממצאים אלו דורשים מחקרים נוספים להערכת גורמי סיכון ספציפיים, פתוגנזה ומנגנוני פיצוי בקרב אימהות צעירות.

PLOS Med. Published online May 30, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן