האם בדיקת נוגדנים עשויה לשמש כאמצעי פשוט לאבחנת תסמונת שחלות פוליציסטיות? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AACE)

בדיקה לזיהוי נוגדנים עצמיים המכוונים כנגד חלבון על הקולטן ל-GnRH (Gonadotropin Releasing Hormone) עשויה לשמש להערכת מקרים חשודים לתסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AACE (American Association of Clinical Endocrinologists).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום, האבחנה של תסמונת שחלות פוליציסטיות נקבעת לרוב על-פי קריטריוני רוטרדם; הדורשים שניים מבין שלושת הבאים: הפרעות ביוץ, סימנים קליניים ו/או ביולוגיים לעודף אנדרוגנים; וזיהוי שחלות פוליציסטיות באולטרה-סאונד. לאור זאת, בדיקת ELISA המזהה נוגדנים עצמיים המכוונים ללולאה החוץ-תאית השניה בקולטן ל-GnRH עשויה לשמש כאמצעי לא-יקר, רגיש וספציפי לזיהוי נשים עם אבחנה זו.

לאחר סינתזה של חלבון המטרה GnRH, החוקרים אספו דגימות מ-32 נשים עם תיעוד של תסמונת שחלות פוליציסטיות, כמו גם דגימות מ-38 נשים מבייצות ותואמות בגיל ומדד מסת גוף עם  הפרעות פוריות. בנשים אלו, הגורם להפרעות פוריות היה החצוצרות בשבע נשים, גורם זכרי ב-12 נשים ולא-מוסבר ב-19 נשים.

באמצעות בדיקת ELISA המכוונת לחלבון המטרה, החוקרים זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בין הצפיפות האופטית של הדגימות מנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין נשים מבייצות עם הפרעות פוריות. בנוסף, התוצאות נותרו מובהקות בהשוואת נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות עם נשים מבייצות בכל אחת מתת הקבוצות האחרות של הפרעות פוריות. יתרה מזאת, השטח מתחת לעקומת הבודק עמד על 0.94, ממצאים המעידים על בדיקה די מדויקת.

לאור זאת, רמת נוגדנים עצמיים כנגד GnRH של מעל 0.20 צפויה להעיד על נוכחות תסמונת שחלות פוליציסטיות ברגישות של 91% וסגוליות של 87%.

מהערכת פעילות נוגדנים על-פי סידן תוך-תאי עלתה השפעה תלוית-מינון, בעוד שתוספת Cetorelix המשמש כאנטגוניסט ספציפי ל-GnRH הובילה לחסימת פעילות הקולטן על-ידי IgG. לא זוהו הבדלים בפעילות בין הביקורות לפני ואחרי תוספת Cetorelix. אלו אישרו את הספציפיות ואת הפעילות של הנוגדנים העצמיים.

סביר להניח כי נוגדנים עצמיים אלו מפריעים למעבר אותות מהיפותלמוס והיפופיזה ומובילים להפרעה במעבר האותות בגונאדות בחולות אלו.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AACE

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן