במקרים של הריון תאומים דיכוריונים ללא-סיבוכים מומלץ לשקול יילוד בשבוע 37 להיריון להפחתת תמותה פרינטאלית, ואין עדויות ברורות התומכות בלידת תאומים מונוכוריונים לפני שבוע 36, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת BMJ.
במסגרת הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון ללידת מת וסיבוכים ביילוד לפי גיל ההיריון בהריונות תאומים מונוכוריונים ודיכוריונים, לא-מסובכים. לשם כך, הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לאחר חיפוש במאגרי Medline, Embase ו-Cochrane עד דצמבר 2015.
הסקירה כללה 32 מחקרים (29,685 הריונות דיכוריוניים, 5,486 הריונות מונוכוריוניים). בהריונות תאומים דיכוריונים מעבר לשבוע 34 (15 מחקרים, 17,830 הריונות), הסיכון השבועי ללידת מת עם מעקב פעיל והסיכון לתמותת יילוד עם יילוד התאזנו לאחר 37 שבועות הריון. עיכוב ביילוד בשבוע (ל-38 שבועות) הוביל לעליה של 8.8 מקרי תמותה פרינטאלית ל-1000 הריונות, בהשוואה לשבוע הקודם.
בהריונות מונוכוריונים מעבר לשבוע 34 (13 מחקרים, 2,149 הריונות) תועדה מגמה של עליה בלידות מת בהשוואה לתמותת יילודים לאחר 36 שבועות, עם עליה של 2.5 ל-1,000 מקרי תמותה פרינטאלית, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.
שיעורי תחלואה של היילודים הדגימו ירידה עקבית עם עליה בגיל ההיריון בהריונות מונוכוריונים ודיכוריונים, ואשפוז ליחידת טיפול נמרץ ביילודים היה הסיבוף המשותף ביילודים. הסיכון בפועל ללידת מת בסמוך למועד עשוי להיות גבוה יותר מהמדווח בשל מדיניות של תכנון יילוד הריונות תאומים.
החוקרים מסמכים וכותבים כי במטרה לצמצם מקרי תמותה פרינטאלית, בהריונות דיכוריונים לא-מסובכים יש לשקול יילוד בשבוע 37 להיריון; בהריונות מונוכוריונים ניתן לשקול יילוד בשבוע 36 להיריון.
BMJ. 2016;354:i4353
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!