מומחים שוללים את הטענות לקשר בין פראצטמול ואוטיזם

מומחים שוללים את הטענות לפיהן קיים קשר בולט בין נטילת פראצטמול (אקמול) בהיריון ובין תסמינים של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם בבנים. מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Epidemiology מצא עוד כי השימוש בפראצטמול במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר לתסמיני הפרעות קשב והיפראקטיביות בילדים בשני המינים.

עם זאת, מומחים בתחום טוענים כי המחקר אינו מספק עדות מדעית התומכת בטענות לפיהן קיים קשר חזק בין השימוש בפראצטמול ובין תסמיני אוטיזם. במקום זאת, מדובר בתוצאות ראשוניות ואינן צריכות לעורר חשש בקרב משפחות או נשים הרות. הדבר נכון במיוחד לאור הגורמים הסביבתיים הרבים שנקשרו עם אוטיזם בעבר, אך נשללו בהמשך.

במסגרת המחקר החוקרים מספרד גייסו 2,644 זוגות אם-ילד במחקר לידה במהלך היריון. האימהות נשאלו אודות נטילת פראצטמול במהלך ההיריון, כאשר למעלה מ-40% דיווחו כי נטלו את משככי הכאבים בשלב מסוים. לא ניתן היה להשיג את הנתונים אודות המינון המדויק, מאחר והאימהות לא זכרו נתון זה. במקום זאת, הנשים סווגו לפי שימוש ספוראדי, שימוש קבוע, או אלו שלא השתמשו כלל בתרופה.

כמעט 90% מהילדים נבחנו כאשר היו בני שנה וכמעט 80% נבחנו בגיל חמש שנים. בהערכתם בגיל חמש שנים, החוקרים מצאו כי בילדים שנחשפו לפראצטמול תועד סיכון מוגבר להיפראקטיביות או אימפולסיביות.

בבנים תועדה שכיחות גבוהה יותר של תסמינים מהספקטרום של אוטיזם עם המשך חשיפה לפראצטמול.

מומחים בתחום מדגישים כי ממצאי המחקר אינם יכולים לקבוע קשר סיבתי בין שימוש בפראצטמול ובין כל הפרעות נוירו-התפתחותיות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים, תוך התייחסות למינון וכן לגורמים תורמים אפשריים אחרים. עם זאת, אין מקום לחשש בעקבות ממצאי המחקר הנ”ל והכותבים ממליצים לנשים הרות להמשיך ולעקוב אחר ההנחיות עם נטילת המינון היעיל הנמוך ביותר למשך פרק הזמן הקצר ביותר הנדרש.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן